Rabbi Nachman AIשאל שאלה נוספת
תשובה ציבורית

מה רבנו אומר על איך להמנע מתאוות ולא ליפול לייצר הרע?

אהובי, אני רוצה לדבר איתך ישירות על מה שאתה שואל — כי אתה שואל שאלה שאדם שואל רק כשהוא באמת רוצה לשנות. וזה כבר דבר גדול. --- **הנקודה הראשונה שרבנו מלמד: יש לך נקודה טובה שאף פעם לא נכבית.** בכל אחד מישראל, גם בתוך מי שנמצא בקשיים גדולים עם התאוות, יש נקודה טובה יקרה מאוד — שרצונה תמיד רק לעשות רצון קונה 1. הבעיה היא שהתאוות מסתירות אותה, אבל היא שם. לא נמחקה. רבנו אומר שצריך לחפש אותה בעצמך — לדון את עצמך לכף זכות, לזהות רגע אחד שנשאר טוב, ולהחיות את עצמך ממנו 2. זה לא נאיביות. זה תורה. אם תסתכל על עצמך רק דרך הכישלונות, ייאוש ועצבות יגיעו, ואז — אומר רבנו — אתה נופל עוד יותר 3. העצבות היא אחד הכלים החזקים ביותר של היצר הרע, כי היא מרחיקה אותך מה' ולוקחת ממך את הכוח לקום. --- **הנקודה השנייה: היצר הרע פועל מתוך "רוח שטות" — וניתן לברוח ממנה.** רבנו מלמד שעיקר התגברות התאווה בא מתוך רוח שטות 4. כלומר, ברגע שבאה התאווה — הדעת מתקצרת, ואדם עושה דברים שבשעת הצלילות הוא לא היה מאמין שיעשה. העצה הפשוטה שנותן רבנו: כשבאים ההרהורים — לברוח מיד מהרוח שטות אל הדעת 4. להזכיר לעצמך מי אתה, מה אתה באמת רוצה לחיות, ולפרוס מחיצה של מחשבה צלולה ביניך לבין הפיתוי. --- **הנקודה השלישית, והיא העיקר: ההתבודדות.** רבנו אומר בפירוש — "ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" 5. לקבוע לעצמך כל יום שעה אחת לבד עם ה' — לדבר אליו בשפה שלך, כמו שאתה מדבר לחבר הכי קרוב שיש לך. לספר לו מה קשה לך. לבקש ממנו עזרה. ובפרט בדורות שלנו, אומרים המקורות, שהיצר הרע מתגבר מאוד — אי אפשר להינצל מהתגברות היצר הרע ורבוי המניעות, כי אם על ידי שיחה בינו לבין קונו 6. לא צריך לדעת מה לומר. אפילו אם אתה עומד שם ומצליח רק לומר "ריבונו של עולם" — זה טוב מאוד 6. ואפילו אם נדמה לך שאתה מדבר בלי לב — גם זה טוב. כמו מים שיורדים על אבן: אין נקב בהתחלה, אבל ברוב הימים — האבן נוקבת 7. --- **הנקודה הרביעית: דיבורים קדושים שוברים את התאוות.** רבי נתן מוסיף ומלמד שעיקר הכנעת כל התאוות — בפרט תאוות שמביישות אותנו — הוא על ידי ריבוי דיבורים קדושים: תורה, תפילה, ושיחה בינו לבין קונו 8. כל פעם שאתה פותח פה לדבר דברים שקדושים בהם — אתה מחזק את הצד הטוב ומחליש את האחז של התאווה. --- **עצה מעשית אחת לסיום:** תתחיל עם עשרים דקות ביום — לאו דווקא בשעה מסוימת, אלא מתי שהלב שלך כבר קצת פנוי. סגור את הדלת, תשב, ותדבר לה' בעברית שלך. תגיד לו: "אני רוצה להתגבר על זה ואני לא מצליח לבד. עזור לי." בלי מילים יפות, בלי ניסוחים. ופשוט תישאר עם זה כמה דקות. ורבנו מבטיח — כל גדולי הצדיקים לא באו למדרגתם אלא על ידי הנהגה זו 9. המסע מתחיל משם. אתה לא לבד בזה, ואתה לא מקרה אבוד. אף אחד שרצונו לצאת מהרע לא מתואר אצל רבנו כמי שהדרך נסגרה בפניו.

מקורות לתשובה

1ליקוטי עצותLikkuteiEtzotHitbodedut.3

עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּשִׂיחִין וּמְדַבְּרִין בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּמוֹצִיאִין בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרָע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי, וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. עַל־יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיא הַנְּפָשׁוֹת טוֹבוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין לְבַד נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת בְּכֹחַ, וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר הַנַּ"ל נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ וְזוֹכֶה לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל, וּמַמְשִׁיךְ טוֹבָה וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְהוֹצִיא בְּפֶה מָלֵא הוּא יָקָר מְאֹד, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַמּוּטָב: (לק"א סי' ל"א אות ז' ח' ט') בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב שֶׁהֵם שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם [עַיֵּן צַדִּיק אוֹת מ"ב]: (לק"א סי' ל"ד אות ז' ח') צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְכוּ' [עַיֵּן בּוּשָׁה ב', וְעַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ז']: (לק"א סי' ל"ח אות ה') צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּשֹׁרְשׁוֹ. וּלְהִכָּלֵל בְּשֹׁרְשׁוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטּוּל. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַל־יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְבַטֵּל הַכֹּל וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ: (לק"א סי' נ"ב)

2ליקוטי הלכותLikutei.Halakhot..Orach.Chaim..Laws.of.Morning.Conduct.1.3.1

וזְֶה בְּחִינַת (תהלים נז, ט): ״עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָׁחַר״, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּמִנְּפִילָתוֹ. וְעַל־יְדֵי מַה יִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ? עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן, וְזֶהוּ: ״אָעִירָה שָׁחַר״. כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בִּבְחִינַת שַׁחַר, בִּבְחִינַת (שיר־השירים א, ה): ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם״, כִּי מֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה מְעֹרֶבֶת בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה וּבִפְגָמִים הַרְבֵּה שֶׁפָּגַם זֶה הָאָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְמָה שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה, כִּי מֻנַּחַת בְּקַדְרוּת וּבְשַׁחֲרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֶצְלוֹ. אֲבָל כְּשֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וּמְעוֹרֵר וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה כַּנַּ״ל, אֲזַי הִיא אוֹמֶרֶת: ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת וְכוּ׳״, כִּי אֵין הַשַּׁחֲרוּת מִשֶּׁלִּי וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם. כִּי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה בְּעַצְמָה שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הָאָדָם, אֲפִלּוּ אֵצֶל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל – הִיא נָאוָה וְיָפָה מְאֹד! רַק שֶׁהַשַּׁחֲרוּת חוֹפָה עָלֶיהָ, אֲבָל כְּשֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתָהּ, הִיא אוֹמֶרֶת: ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת״, כִּי מִצַּד עַצְמִי אֲנִי נָאוָה עַד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (שמות רבה מט, ב): ״שְׁחוֹרָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנָאוָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן״, הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לִי חֲטָאִים הַרְבֵּה וְנִתְרַחַקְתִּי מְאֹד מִמֶּנוּ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי ״כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה־זָרָה כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ״ (חולין ה.). אַף־עַל־פִּי־כֵן ״וְנָאוָה אֲנִי – בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן״, הַיְנוּ בְּחִינַת מְעַט טוֹב שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי עֲדַיִן. כִּי תֵּכֶף אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִצְטַוּוּ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם. כִּי מֹשֶׁה הָיָה יָכוֹל זֹאת לִמְצֹא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ״ל כּמַָּה פְּעָמִים (בלקוטי תנינא סימן פב, ועוד). וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם תָּמִיד, אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מָצָא בָּהֶם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל־כֵּן אָמַר מֹשֶׁה (שמות לב, יא): ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ וְכוּ׳״. כִּי הוּא מָצָא הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וַאֲזַי נִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי כַּנַּ״ל, וְעַל־כֵּן אָמַר: ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ״, כִּי הָרָע אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל כְּנֶגֶד מְעַט הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲדַיִן. וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִתְרַצָּה לוֹ, ״וַיִּנָחֶם עַל הָרָעָה וְכוּ׳״ (שם לב, יד), וְאָז לִמֵּד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה סֵדֶר תְּפִלָּה וְסִדֵּר לְפָנָיו שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְזֶהוּ (שם לג, יט): ״וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי וְכוּ׳״, שֶׁלִּמְּדוֹ וְגִלָּה לוֹ כָּל הַטּוֹב שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכֹּל תָּמִיד, וִיכוֹלִין לְעוֹרֵר הַטּוֹב בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וּלְהַכְנִיסוֹ בְּכַף זְכוּת וּלְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, בְּחִינַת (שם לד, ו): ״ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְכוּ׳״, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְטוֹב לַכֹּל, וּמַאֲרִיךְ אַף לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים, כִּי הוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חסֶֶד (ראש השנה יז.), וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וּמוֹצֵא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְרִיעַ אוֹתָם לְכַף זְכוּת כַּנַּ״ל. וזְֶהוּ בְּחִינַת (שם לד, ז): ״נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים״ – שֶׁבְּחִינַת הַחֶסֶד, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא נְקֻדָּה טוֹבָה וְכוּ׳, כַּנַּ״ל, זֶה הַחֶסֶד נוֹצֵר וּמַמְתִּיק ״לָאֲלָפִים״, הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגֶד זֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּגָמִים שֶׁפָּגַם אוֹתוֹ הָאָדָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא עַל־יְדֵי הַחֶסֶד כַּנַּ״ל דּוֹחֶה הַכֹּל כַּנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה (שם): ״נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְכוּ׳״, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנַס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְכוּ׳, כַּנַּ״ל.

3ליקוטי עצותLikkuteiEtzotStrengthening.27

כז. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ עִם דֶּרֶךְ זֶה, כִּי הוּא כְּלָל וִיסוֹד גָּדוֹל לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַ"ו. כִּי הָעִקָּר הוּא לְהַרְחִיק מֵעַצְמוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם עֹצֶם קִלְקוּלָם שֶׁרֹב מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו. וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, וְרֻבָּם מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים בַּעֲבוֹדַת ה' אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, כִּי הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל־יְדֵי זֶה, כִּי הַיֵּאוּשׁ חַ"ו קָשֶׁה מִן הַכֹּל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לֵילֵךְ עִם הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הַנַּ"ל, לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל פַּעַם, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק בְּחִיּוּת וּבְשִׂמְחָה תָּמִיד וְלָשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל: (שם) כח. יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וּצְרִיכִים לְהַחֲיוֹתָם וְלַהֲשִׁיבָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ. וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין בְּחִינַת תְּפִלִּין ,שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הִתְגַּבְּרוּת הִרְהוּרֵי נִאוּף (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּבְרִית אוֹת נ"ז), עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת: (לק"ת סי' ה' אות ז' ח')

4ליקוטי עצותLikkuteiEtzotBerit.61

סא. הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף. כִּי יֵשׁ ג' מֹחִין בָּאָדָם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה הַזֹאת הוּא עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע וְלִזְכֹּר זֹאת, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הִרְהוּרִים אֵלּוּ חַ"ו, יִבְרַח מִיָּד מֵהָרוּחַ שְׁטוּת אֶל הַדַּעַת, וְיִפְרֹס מְחִצַּת הַמֹּחִין בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִיצָה מַמָּשׁ, [כִּי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מֵגֵן בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִצָּה מַמָּשׁ]. וְהָבֵן זֹאת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת, רַק כָּל אֶחָד יָבִין מֵעַצְמוֹ אֵיךְ לִבְרֹחַ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת הַנַּ"ל, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵיהֶם כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' ח' אות ב') סב. עַל־יְדֵי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת נִפְגָּם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא תַּאֲוַת נִאוּף חַ"ו. וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹנְקִים מִמֶּנָּה, וַאֲזַי צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הַכֹּל (עַיֵּן בִּפְנִים [לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח']): (שם אות ב' ג') סג. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר הוּא שְׁמִירָה מִנִּאוּף. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ: (לק"ת סי' ל"ב) סד. רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נַעֲשָׂה רוּחַ קִנְאָה, וְהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּגַם נִאוּף חַ"ו. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם נִאוּף גָּמוּר, רַק פְּגַם בְּעַלְמָא, הוּא גַּם כֵּן מְקַנֵּא עַל זֶה. כִּי לְגֹדֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁל בְּחִינַת מָשִׁיחַ, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ פְּגָם בְּעַלְמָא שֶׁל נִאוּף, וְהוּא מְקַנֵּא מְאֹד עַל זֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם) סה. כְּשֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים בְּלִי שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, אֲזַי נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זִוּוּגָם יִחוּדָא עִלָּאָה, וְזִוּוּג שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד מְאֹד: (שם)

5ליקוטי מוהר"ןLikutei.Moharan..Part.II.25.1.1

הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ לִקְבֹּעַ לוֹ עַל־כָּל־פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת, בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבוֹ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה זוֹ יִהְיֶה בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (בִּמְדִינָתֵנוּ), כִּי בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ קָשֶׁה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ, וְגַם אֵין הַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַדִּבּוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּל כָּל־כָּךְ בְּהַלָּשׁוֹן, כִּי אֵין דַּרְכֵּנוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, שֶׁמְּסַפְּרִים וּמְדַבְּרִים בּוֹ, קַל וְקָרוֹב יוֹתֵר לְשַׁבֵּר לִבּוֹ, כִּי הַלֵּב נִמְשָׁךְ וְקָרוֹב יוֹתֵר אֶל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻרְגָּל בּוֹ. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז יָכוֹל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הֵן חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה עַל הֶעָבָר, וְהֵן בַּקָּשַׁת תַחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה בֶּאֱמֶת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּהּ. וְיִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם שָׁעָה מְיֻחֶדֶת כַּנַּ"ל, וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, וְהוּא דֶּרֶךְ וְעֵצָה טוֹבָה מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֹאת הִיא עֵצָה כְּלָלִיוּת, שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל. כִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אוֹ אִם הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עַל הַכֹּל יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִסְתַּתְּמִין דְּבָרָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַהֲכָנָה שֶׁהוּא מוּכָן וְעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר, אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה בְּעַצְמוֹ גַם־כֵּן טוֹב מְאֹד, וְגַם יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ. וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ יִצְעֹק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר. וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיַּחֲמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו. וְדַע, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְפֻרְסָמִים סִפְּרוּ, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם, רַק עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זוֹ. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ, הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהוּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻּלָּם יְכוֹלִים לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה יָבוֹאוּ לְמַעְלָה גְּדוֹלָה. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בָּזֶה:

6ליקוטי עצותLikkuteiEtzotHitbodedut.16

טז. כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ (כַּמְבֹאָר לְעֵיל). וּבִפְרָט בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִין מְאֹד מְאֹד, וְהַדּוֹרוֹת חֲלוּשִׁים מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל עַתָּה מֵהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִקְבֹּעַ שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ דַּיְקָא. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן לְבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה עַל הֶעָבָר, הֵן לְהִתְחַנֵּן עַל הֶעָתִיד שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד, גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יֹאמַר רַק "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ הַהֲכָנָה בְּעַצְמָהּ מַה שֶּׁמֵּכִין עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי כֵן הַהֲכָנָה וְהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, בְּוַדַּאי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים וִיקָרִים שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְיִזְכֶּה לָבוֹא לְכָל טוּב אֱמֶת וְנִצְחִי עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת, הַכּוֹלֶלֶת כָּל הָעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל כָּל הָעֵצוֹת צְרִיכִין תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּזֶה. כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ: (לק"ת סי' כ"ה, צ"ו, ק') יז. גַּם כְּשֶׁיֹּאמַר תְּהִלִּים אוֹ חֲצוֹת אוֹ שְׁאָרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ: (לק"ת סי' ק"א)

7ליקוטי עצותLikkuteiEtzotHitbodedut.18

יח. אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים עַל־יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם. [וַאֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל עֲדַיִן כְּלוּם בְּדִבּוּרָיו וְשִׂיחָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל מִזֶּה כְּלוּם, כִּי בְּוַדַּאי הַדִּבּוּרִים עוֹשִׂים רֹשֶׁם. עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּמוֹ מַיִם הַיּוֹרְדִים עַל אֶבֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין לְהַמַּיִם כֹּחַ כְּנֶגֶד הָאֶבֶן הַקָּשָׁה וְאֵין נִכָּר רֹשֶׁם הַמַּיִם בָּאֶבֶן, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים עַל הָאֶבֶן כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים רְצוּפִים, הֵם עוֹשִׂים נֶקֶב בָּאֶבֶן כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. כְּמוֹ כֵן אֲפִלּוּ אִם לִבּוֹ לֵב הָאֶבֶן, וְאֵין נִכָּר בּוֹ רֹשֶׁם דִּבּוּרָיו וּתְפִלּוֹתָיו, אַף עַל פִּי כֵן בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִנְקֹב לִבּוֹ הָאֶבֶן עַל־יְדֵי שִׂיחָתוֹ, כְּמוֹ אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם כַּנַּ"ל. וְטוֹב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת הַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל לְהִתְדַבֵּק בְּךָ. וְיַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַהַתְחָלוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁהַהַתְחָלָה הוּא כְּמוֹ חֲצִי דָּבָר שֶׁל כָּל הַמַּעֲשֶׂה. נִמְצָא מִמַּה נַּפְשָׁךְ, יַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה וְיֹאמַר כַּנַּ"ל. כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם מִקֹּדֶם הָיָה טוֹב, עַכְשָׁו יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר, וְאִם חַ"ו מִקֹּדֶם לֹא הָיָה טוֹב, בְּוַדַּאי צָרִיךְ וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה כַּנַּ"ל]: (שיחות הר"ן רל"ד) יט. צְרִיכִין לָשׂוּחַ וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְעוֹרֵר לִבּוֹ בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכִּמְעַט תֵּצֵא נַפְשׁוֹ חַ"ו, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַהִתְבּוֹדְדוּת: (לק"ת סי' צ"ט) כ. כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, יוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וּצְרִיכִין לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, שֶׁיְּדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: (שם) כא. טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו (שֶׁקּוֹרִין פֶּעסְטִין). וּמַה טּוֹב כְּשֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּשִׂיחָתוֹ עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת, כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו: (שיחות הר"ן ז) כב. יְכוֹלִין לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְשׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁמַע כְּלָל, כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל לַחוּץ רַק הוּא מְצַיֵּר הֵיטֵב הַצְּעָקָה בַּמַּחֲשָׁבָה וְכוּ'. עַיֵּן בִּפְנִים הָעִנְיָן: (שם סי' ט"ז)

8ליקוטי עצותLikkuteiEtzotBerit.11.1

יא. עִקַּר הַכְנָעַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶּׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי רִבּוּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ, הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת י"ג)). רַק הָעִקָּר שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת הַלָּשׁוֹן לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלִשְׁמֹר הַלָּשׁוֹן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁהֵם פּוֹגְמִים אֶת הַלָּשׁוֹן קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל מַכְנִיעִין רָע הַכּוֹלֵל כַּנַּ"ל: (שם) יב. תִּקּוּן הַבְּרִית וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. כְּפִי מַה שֶּׁמַּרְבִּין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ כֵן זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וּכְפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, כֵּן זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְכֵן לְהֶפֶךְ לְעִנְיַן הַפְּגָם חַ"ו: (שם) יג. תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא רָע הַכּוֹלֵל, הוּא בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא, שֶׁהוּא רוּחַ סְעָרָה רוּחַ שְׁטוּת אֵשֶׁת כְּסִילוּת. וְהוּא הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, וּמֵטִיל בּוֹ זֻהֲמָא. וְזֶה בְּחִינַת: "לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ", שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ, רוֹבֵץ לִינֹק מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם הוּא בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת: (שם) יד. צָרִיךְ לְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת: "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְגוֹ' דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי", שֶׁיְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִצּוֹל מִמִּקְרֵה לַיְלָה, שֶׁלֹּא יְקָרֵר אוֹתוֹ הָרוּחַ סְעָרָה בִּמִקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: (שם אות ה') טו. כָּל הַחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לְכָבוֹד: (שם אות ג') טז. עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, יְכוֹלִין לְפַשֵּׁר חֶלְמִין כְּמוֹ יוֹסֵף: (שם אות ד') יז. עִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁכּוֹלֵל תִּקּוּן כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם מִפִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דַּיְקָא, וְאֵין דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר אוֹ לִשְׁמֹעַ מִפִּי אַחֵר שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ דַּיְקָא, כִּי שָׁם מְקוֹר הַיִּרְאָה שֶׁהוּא עִקָּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתִּקּוּנִים: (שם אות ט') יח. עַל פְּגַם הַבְּרִית חֶרֶב בָּא, בִּבְחִינַת חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית: (לק"א סי' כ' אות י') יט. צְעָקָה בְּקוֹל הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת. כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיָה הַבְּרִית פָּגוּם, הָיָה הַדַּעַת פָּגוּם: (שם) כ. בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַהַגָּדָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם עַל פְּגַם הַבְּרִית כַּמּוּבָא. גַּם הַיַּיִן שֶׁל ד' כּוֹסוֹת הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית: (שם) כא. עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית קֹדֶשׁ נִצּוֹל מִפָּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא עַצְבוּת מָרָה שְׁחוֹרָה, חֹשֶׁךְ, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מִיתָה. וְנִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת, וְזוֹכֶה לְשׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פְּנֵי ה', כִּי זוֹרֵחַ וּמֵאִיר עָלָיו אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים: (לק"א סי' כ"ג אות ב') כב. גַּם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַמָּמוֹן, שֶׁשָּׁם בְּשָׁרְשָׁהּ הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא תַּאֲוַת מָמוֹן: (שם ה') כג. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה לְהֶאָרַת פָּנִים, לְהַדְרַת פָּנִים. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ חָכְמָתוֹ בְּהַתּוֹרָה, וְיֵדַע לְבָאֲרָהּ וּלְדוֹרְשָׁהּ יָפֶה בְּי"ג מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹל רִנָּתוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, וְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' כז אות א' ב' ג' ד' ה' ו') כד. לְפִי הַלֹּא תַעֲשֶׂה שֶׁעוֹבְרִים חַ"ו, כֵּן מְעוֹרְרִים בְּחִינַת דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, וְגוֹרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּלְתַקֵּן כָּל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָטִיּוּת, הֵם רַבִּים מְאֹד וְכָבֵד עַל הָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם, כִּי יֵשׁ דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים רַבִּים בְּכָל לָאו וָלָאו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְתַקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין מִמֵּילָא כָּל הַלָּאוִין שֶׁעָבַר. וַאֲפִלּוּ לִמְקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם שׁוּם תִּקּוּן, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא זוֹרֵק תִּקּוּנִים גַּם לְשָׁם: (לק"א סי' כ"ט אות ג' ד') כה. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדַּעַת הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם אות ד') כו. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח, בִּבְחִינַת מָן: (שם ה') כז. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, וְאִי אֶפְשָׁר אָז לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת תּוֹרָה. וּמִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר אָז, הוּא עוֹבֵר עַל "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", וְהוּא "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד". אֲבָל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַדִּבּוּר מֻתָּר, וִיכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה בְּדִבּוּרִים הַמְּאִירִים בַּתּוֹרָה: (שם אות ו') כח. עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית בָּא חֹלִי נוֹפֵל רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית נִתְרַפֵּא מֵחוֹלַאַת הַנְּפִילָה: (שם אות ז') כט. כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִשְּׁתִיַּת הַיַּיִן, כִּי עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין בּוֹ הַדָּמִים שֶׁמֵּהֶם בָּאִים כָּל הָעֲבֵרוֹת חַ"ו. גַּם מַזִּיק לַפַרְנָסָה וְנַעֲשָׂה רָשׁ.

9ליקוטי עצותLikkuteiEtzotHitbodedut.13

יג. כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה וְדֶרֶךְ נָכוֹן וְיָשָׁר מְאֹד לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִקְבֹּעַ לוֹ עַל זֶה אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם, שֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כְּגוֹן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ. כִּי בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בְּקַל יוֹתֵר לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת וְדִבְרֵי רִצּוּי וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ נִגְעֵי לְבָבוֹ וְאֵיךְ הוּא מְרֻחָק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעֹצֶם מַעֲלַת הַנְהָגָה זֹאת אֵין לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, כִּי זֹאת הַנְהָגָה עוֹלָה עַל הַכֹּל וְהִוא כּוֹלֶלֶת כָּל עֲבוֹדַת ה'. כִּי עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְכָל טוּב בָּזֶה וּבַבָּא, כִּי הַכֹּל יְכוֹלִין לִפְעֹל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְכָל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת. וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת זֹאת הַנְהָגָה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ עַל זֶה שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה: (לק"ת סי' כ"ה) יד. גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם) טו. אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּכִיָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת טוֹבָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁאָדָם אוֹמֵר תְּהִלִּים אוֹ שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְחוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וּמִסְתַּכֵּל בְּדַעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְמָעוֹת, גַּם זֶה הוּא מַחֲשָׁבָה זָרָה וּמְבַלְבֶּלֶת הַכַּוָּנָה. כִּי הָעִקָּר שֶׁיְּכַוֵּן דַּעְתּוֹ לוֹמַר הַדִּבּוּרִים בְּכָל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ וְלִבּוֹ לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו. וְאִם יִתְעוֹרֵר לִבְכִיָּה מַה טּוֹב, וְאִם לָאו, אַל יְבַלְבֵּל כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה: (לק"ת סי' צ"ה)

תשובה זו נועדה ללימוד והעמקה ואינה מהווה פסק הלכה למעשה. בשאלות מעשיות יש לפנות לרב מוסמך.