Rabbi Nachman AIשאל שאלה נוספת
תשובה ציבורית

למה חשוב לנוסע לאומן לצדיק בראש השנה?

אחי היקר, שאלת שאלה שנוגעת ישר ללב העניין — למה בכלל לנסוע? למה דווקא אומן, דווקא ראש השנה? אז תדע: רבנו עצמו אמר דברים נדירים מאוד בעניין הזה. לא היו הרבה דברים שעליהם הקפיד בצורה כל כך חדה. אבל על ראש השנה הוא אמר בפירוש: "ראש השנה שלי עולה על הכל." ועוד הזהיר שיכריזו בין כל מקורביו — "כל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש." ואמר: "כל עניין שלי הוא רק ראש השנה." 1 זה לא סתם ניסוח. זה אמירה שכל הדרך, כל התורה, כל העבודה — הכול מתרכז ברגע הזה, בקיבוץ הזה. ומי שזוכה להיות שם? רבנו עצמו אמר לו: "ראוי לשמוח מאוד מאוד" 1. אבל מה בדיוק קורה שם? למה הכינוס הזה כל כך עמוק? ראש השנה הוא היום שבו נגלה מלכות שמים — היום שבו כל בריה קמה לפני מלכה ואומרת: "אתה שולט, אתה מנהיג, הכל ממך." כפי שרבי נתן מרחיב 2, כל תפילות ראש השנה — "מלוך על כל העולם כולו בכבודך", "ידע כל פעול כי אתה פעלתו" — כל זה הוא עניין גילוי מלכותו יתברך. וזה הרגע המיוחד בשנה שבו אפשר לתקן ולחדש את הקשר הזה. ורבנו לימד 3 שראש השנה — "תקעו בחודש שופר" — זה עניין של להמשיך שלום לעולם ולהעלות את כבוד ה' לשרשו. הצדיק הוא הציר שדרכו הדבר הזה מתרחש. להיות שם, במחיצתו, לא סתם נוכחות גאוגרפית — זה להצמד לשורש הכוח הזה. ואחד מאנשי רבנו סיפר שלפני ראש השנה באומן אמר לו רבנו: "הנה הולך לקראתנו הר גדול ונורא מאוד" 4. "הר גדול ונורא" — זו לא תיאור של חגיגה, זה תיאור של עומק. של משהו שמתרחש שם ברוחניות, שאדם אחד לא יכול לשאת לבדו. ואיך קשור הקיבוץ לכל זה? כי רבנו לימד 5 שהוא כל חייו עמל לפנות דרך — לקצוץ עצים שגדלו אלפי שנים, לפנות מכשולים — כדי שיהיה כבוש ורחב לרבים, שיוכלו ללכת. הקיבוץ בראש השנה הוא ההליכה בדרך שהוא פינה. לא לבד, ביחד. רבי נתן בעצמו, כשהיה באומן לפני ראש השנה, כתב מכתב ואמר: "מאוד היו עיני כלות לשמוע הטוב ממנו, בפרט שהוא קודם ראש השנה" 6. הוא ציפה לבשורה טובה שאדם כבר הגיע לאומן — כאילו הנסיעה עצמה היא כבר חלק מהישועה. אז אם אתה שואל "למה חשוב?", הנה התשובה הישירה: כי רבנו אמר שכל העניין שלו הוא ראש השנה. כי זה הרגע בשנה שבו מתחדש הכל. כי להיות שם, עם כל הקיבוץ הקדוש, סביב הציון שלו — זה להיכנס לתוך הדבר הגדול הזה שהוא בנה ופינה דרך אליו. ואם לפעמים ה"הר הגדול והנורא" מפחיד קצת — זה בסדר. רבנו לא אמר שיהיה קל. הוא אמר שכדאי. כתיבה וחתימה טובה.

מקורות לתשובה

1חיי מוהר"ןChayeiMoharan.403.1

(א) אָמַר, הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, וְלָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אִישׁ לֹא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כְּרוּז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחְסַר אִישׁ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד. "אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" (נְחֶמְיָה ח), וְזֶה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:

2ליקוטי הלכותLikutei.Halakhot..Orach.Chaim..Laws.of.Meals.4.1.10

כִּי עִקַּר בְּחִינַת מַלְכוּת הוּא לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיֵּדְעוּ וְיַאֲמִינוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ מֶלֶךְ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ כִּרְצוֹנוֹ. שֶׁעַל זֶה אָנוּ מִתְפַּלְּלִין הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ בְּהַר צִיּוֹן וְכוּ'. מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וְכוּ'. וְכֵן חוֹתְמִין הַבְּרָכָה מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, הַכֹּל כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּנְיַן הַמַּלְכוּת הַמְבֹאָר בַּכְּתָבִים. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רַק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם הוּא יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹהַ. וְכָל הַדָּר בְּחוּץ-לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַ. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים בִּכְנִיסַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ שֶׁהוּא מְדַבֵּר מֵהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. וְכוּ'. וְזֶה הַמִּזְמוֹר מַתְחִיל מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. שֶׁהִיא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְעַל-כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ הָעִקָּר הוּא לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם תִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:

3ליקוטי מוהר"ןLikutei.Moharan.14.1.1

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא וְכוּ' (תהלים פא). א לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ח:נ״ח): לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד:

4חיי מוהר"ןChayeiMoharan.227.1

(מג) שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָמַר לוֹ קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּאוּמֶין, הִנֵּה הוֹלֵךְ לִקְרָאתֵנוּ הַר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֶל הָהָר אִם הָהָר הוֹלֵךְ אֵלֵינוּ:

5חיי מוהר"ןChayeiMoharan.235.1

(ו) אָמַר מֵהַנִּגְלוֹת שֶׁלִּי אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמֹד הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין מִמֶּנִּי נִדְמֶה לָכֶם שֶׁאֲנִי עַל־פִּי רֹב בְּעַצְבוּת, אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמֹד מִזֶּה, רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. כִּי הַאִם אַתֶּם מְדַמִּים עַצְמְכֶם אֵלַי בְּכָל הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנִי. גַּם בֶּאֱמֶת אֲנִי בְּשִׂמְחָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ תָּמִיד לְפַנּוֹת הַדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה תֹּהוּ וּמִדְבָּר לַעֲשׂוֹת שָׁם דֶּרֶךְ לְקַצֵּץ מִשָּׁם כָּל הַמְעַכְּבִים שָׁם אֶת הַדֶּרֶךְ, וּצְרִיכִים לְקַצֵּץ שָׁם אִילָנוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם מֵאֲלָפִים שָׁנִים, וְלִהְיוֹת הוֹלֵךְ וָשׁוֹב אָנָה וָאָנָה לְקַצֵּץ וְלַחֲזֹר וּלְקַצֵּץ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָרַבִּים, שֶׁיּוּכְלוּ רַבִּים לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וּמֵחֲמַת יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּדְאָגָה עַל־פִּי רֹב. וְאָמַר אָז שֶׁגַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן שַׁיָּךְ לָזֶה הַיְנוּ לִבְחִינַת פִּנּוּי הַדֶּרֶךְ:

6עלים לתרופהAlim_LiTerufah.תר"ג.תלז

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' תָּבוֹא תר"ג אוּמַאן. רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, יַרְבֶּה חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ עִמּוֹ לְהַטּוֹת לְבָבוֹ אֵלָיו וִיחַזְּקוֹ וִיאַמְּצוֹ בְּהִתְחַזְּקוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרַע לְהַנְטוֹתוֹ לִתְחִיָּה, וְיִכָּתֵב וְיֵחָתֵם בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ בְּסִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים לְחַיִּים טוֹבִים לְחַיִּים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הַוָּתִיק הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ. בְּיוֹם ה' כִּי תֵצֵא הֶעָבַר בָּאתִי לְפֹה בְּשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לִידִיעָה טוֹבָה מִידִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן, וּתְהִלָּה לָקֵל הַיּוֹם בֵּין הַתְּפִלָּה וּבֵין הִלּוּכִי עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ בָּא אֵלַי מְבַשֵּׂר טוֹב הוּא רַבִּי נַחְמָן בר"מ הַכֹּהֵן מִקְּהִלַּתְכֶם, וְהוֹדִיעַ לִי יְשׁוּעַת ה' שֶׁכְּבָר בָּא רַבִּי נַחְמָן בְּשָׁלוֹם עִם עֶשְׂרִים כֶּסֶף. מַה נָּשִׁיב לַה' כְּכָל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ עַד הֵנָּה כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו אִלּוּ פִינוּ מָלֵא וְכוּ', כִּי מְאֹד הָיוּ עֵינַי כָּלוֹת לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, בִּפְרָט שֶׁהוּא קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר הוֹסִיף חַסְדּוֹ לַהֲבִיאוֹ לְשָׁלוֹם בְּלִי כִּלְיוֹן עֵינַיִם. חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ. וְאַחַר כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה הַזֹּאת, בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ, וּתְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתִמְסֹר לוֹ כָּל תְּנוּעוֹתֶיךָ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר בַּעַדְךָ לְטוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְיָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּאֵיזֶה בְחִינָה שֶׁהוּא, הַכֹּל רְמָזִים נִפְלָאִים לְהָבִין פְּעֻלּוֹת ה' וּגְדֻלָּתוֹ עַד אֵין חֵקֶר, בִּפְרָט קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִין לָתֵת לֵב לָזֶה בְּיוֹתֵר. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּזֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְטוֹבָה, וְנַשְׁלִיךְ מֵעָלֵינוּ לְגַמְרֵי כָּל בִּלְבּוּלֵי הַדַּעַת וְכוּ' שֶׁמִּכְּבָר. כִּי אַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי כֵן הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ, וּבִפְרָט שֶׁנִּזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְהַתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, כִּי זֶה יְסוֹד מוּסָד וְעוֹלֶה עַל הַכֹּל. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּזֶה, וְיֵשׁ לִי תְּהִלָּה לָאֵל הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְדַבֵּר בָּזֶה, אַךְ קְצָרָה הַיְרִיעָה וְאֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה מְהֵרָה. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן סוֹחֵר שֶׁיִּחְיֶה, אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא מִבֵּיתוֹ תִּרְאֶה שֶׁיָּבִיא עִמּוֹ אֵיזֶה סְחוֹרָה אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל כָּל פָּנִים, כִּי אֲנִי צָרִיךְ מְאֹד לִרְאוֹתָם קֹדֶם שֶׁיִּתְקַבְּצוּ הָעוֹלָם לְפֹה מִכַּמָּה טְעָמִים, וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִיא בְּהוֹצָאָה קַלָּה עִם כָּל הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּמִכְתָּבְךָ מַה טּוֹב, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה. וְנִפְלֵאתִי שֶׁלֹּא כָּתַבְתָּ לִי פְּרִישַׂת שָׁלוֹם מִידִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְגַם מֵרַבִּי יוֹסֵף, וְתִשְׁלַח לִי יְדִיעָה מֵהֶם עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן אוֹ עַל יְדֵי מִכְתָּבְךָ, וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל לִישׁוּעַת ה' בְּכָל הַדְּבָרִים בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטֵי פְּרָטִיּוּת הֵן בְּהִצְטָרְכוּת הַגַּשְׁמִיִּים הֵן בְּעִקַּר הָרְפוּאָה וְהַפַּרְנָסָה שֶׁהִיא רְפוּאַת וּפַרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי וְשֶׁל בְּנֵי בֵיתִי וְשֶׁל כָּל הַנִּלְוִים וְשֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ רַב לְהוֹשִׁיעַ וְאֵלָיו כָּל תִּקְווֹתֵנוּ בְּכֹחוֹ שֶׁל הַזָּקֵן שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַבָּנִים בְּחַיִּים טוֹבִים וְחַיִּים אֲרֻכִּים, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וִיפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל בְּנֵי בֵיתִי בִּבְרֶסְלֶב וּבִשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ, וְקַבֵּל רָצוּף פֹּה אִגֶּרֶת מֵ.. וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ לְטוֹבַת חָתְנוֹ מַה טּוֹב בִּפְרַט לְהָבִיא לוֹ הַחַפֵצִים שֶׁלּוֹ עַל יוֹם־טוֹב הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא אַף עַל פִּי כֵן רָצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרָצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיִּתְוַסְּפוּ נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁכֵנִים אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'. מֵרַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי קִבַּלְתִּי מִכְתָּב בִּטְשֶׁעהרִין שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ שֶׁתִּקְנֶה לוֹ לוּלָבִים וַהֲדַסִּים כְּשֵׁרִים וּמְהֻדָּרִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת בִּכְלַל נַעַר בּוֹכֶה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְאֶתְרוֹג מְהֻדָּר עִם כָּל מִינָיו, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָרִיחַ הָרֵיחַ טוֹב שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וּבִפְרָט הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אָמֵן.

תשובה זו נועדה ללימוד והעמקה ואינה מהווה פסק הלכה למעשה. בשאלות מעשיות יש לפנות לרב מוסמך.