מה רבנו אומר על החשיבות של יום כיפור?

וְעַל-כֵּן בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוֹלְכִין בְּיוֹתֵר עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי אָז אָנוּ צְרִיכִין בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט וְאָז עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל פְּגַם הַמִּשְׁפָּט שֶׁפָּגְמוּ עַל-יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא נִתְתַּקֵּן בְּאַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים מֵאֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעִקָּר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא יוֹם הַמִּשְׁפָּט. וְאָז עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כִּי הוּא חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁחָל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כִּי אָז עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל עַד תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל. וְזֶהוּ "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" וְכַנַּ"ל: וְעַל-כֵּן הוֹלְכִין בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, בִּפְרָט גְּמַר הַתִּקּוּן, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר וְכַנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא חַג שֶׁהַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי קוֹבְעִין יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאָז הַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה, כִּי הוּא אָז בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְאָז מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת, שֶׁכָּל זֶה מְרַמֵּז עַל עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁהוּא לְהִכָּלֵל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁמַּגִּיעִים לְתַכְלִית הַמִּעוּט, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּמַעֲטִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם וּמְשַׁבְּרִים הַגַּדְלוּת בְּתַכְלִית וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָלִים בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה הַתִּקּוּן נַעֲשֶֹה עִקָּרוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, "כִּי חֹק לְיִשְֹרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב", כִּי אָז בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לִשְׁפֹּט וְלָדוּן אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם וְעִקַּר הַמִּשְׁפָּט לְתַקֵּן כָּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר שֶׁהֵם עַל יְדֵי כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהָעַוְלוֹת הַנַּעֲשִֹים בָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר שֶׁאֵינָם מִתְנַהֲגִים כַּסֵּדֶר הָרָאוּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְנַהֵג הָעוֹלָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּנִים וְשׁוֹפְטִים עַל זֶה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר הַכֹּל כַּסֵּדֶר. וְעַל כֵּן נִסְמָךְ אַחַר זֶה מִיָּד:

וְזֶה בְּחִינַת הַמִּדְרָשׁ פְּלִיאָה הַמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ, תָּאנָא, אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַלְּבָנָה מִתְכַּסֵּית בּוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאַמַּאי מִתְכַּסֵּית הַלְּבָנָה? לְפִי שֶׁבְּיוֹם זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְדָן אֶת הָעוֹלָם וְהַשָּטָן בָּא וּמְקַטְרֵג עַל יִשְֹרָאֵל וּמַזְכִּיר עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְאוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבֵא עֵדִים. וְהוּא הוֹלֵךְ וּמֵבִיא אֶת הַחַמָּה וְאוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר וְהוֹלֵךְ לְהָבִיא הַלְּבָנָה וְהִיא מִתְכַּסֵּית וּמְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמָצְאָהּ, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד מִכִּסֵּא דִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְכוּ' עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִינַת נַעֲשֶֹה וְנִשְׁמָע וְכוּ' כִּי חַמָּה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּקֹהֶלֶת. וּלְבָנָה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת וַאֲנִי תְּפִלָּה. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה בְּחִינַת נִשְׁמָע הוּא בְּחִינַת רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין חֲזָקִים לַה' יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת וּבִטּוּל גָּמוּר אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף עַד שֶׁבָּא לְדִבּוּרִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּפוֹתֵח פִּיו לְפָרֵשׁ שִֹיחָתוֹ לְפָנָיו וְכַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְזֶה בְּחִינַת לָאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן, שֶׁעִקַּר הַהֲכָנָה וַעֲרִיכַת הַלֵּב שֶׁמֵּכִין וּמַעֲרִיךְ לִבּוֹ בְּכִסּוּפִין חֲזָקִים וּבָא לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ לְפָרֵשׁ שִֹיחָתוֹ, וְה' בְּרַחֲמָיו נוֹתֵן מַעֲנֶה בְּפִיו בְּחִינַת וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת נִשְׁמָע שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל אוֹר אֵין סוֹף, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיַּשִּיג תּוֹרַת ה' עַד שֶׁנַּעֲשֵֹית תּוֹרָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁעוֹשֶֹה מֵהַנִּשְׁמָע נַעֲשֶֹה, מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה, מִתְּפִלָּה תּוֹרָה:

גם מרומז בדברי רבינו ז"ל במקום אחר על ענין ישיבתו באומאן שזה בחינת ובל יגאמר שכן חליתי וכו', דהיינו כשנתוסף אבן אחת דהיינו נפש אחת שחוזר בתשובה ונתקרב להשם יתברך, אזי נתרבין הבתים עד אין קץ ואמר אז רבינו ז"ל, שעל ידי זה מכניסין לפנים גם הנפשות שהיו מושלכין בחוץ בבחינית תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות. כי עכשיו כשנתרבין מאד הבתים אזי ממילא נכנסין גם הם לפנים וכו' וכו'. וזהו בחינת סוכה שעכשיו נתרחב גבול הקדושה גם בחוץ כנ"ל, וכל זה על ידי האבנים שהם הנפשות שנתוספו בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. כי על ידי התשובה נתוספו כמה נפשות שהם אבנים ואז נתרבין הבתים מאד גם בחוץ עד שמימילא נכנסין הכל אל הקדושה וכו' כנ"ל: