מניחים תפילין בחול המועד?

זו שאלה ידועה, ויש בה שתי דרכים מקובלות בעם ישראל. השולחן ערוך כותב שבחול המועד לא מניחים תפילין, כי גם ימי המועד הם "אות", כמו שבת ויום טוב. הרמ"א מביא דעה שחייבים להניח, ומספר שכך נהגו בקהילות אשכנז, רק בלי לברך בקול רם בבית הכנסת ¹. בפועל, כל אחד הולך לפי מנהג אבותיו וקהילתו. אני לא אכריע כאן מה לעשות למעשה, ובכוונה. פסק הלכה הוא תשובה אחת קבועה שמתאימה לכולם, ואילו הדרך של רבי נחמן היא ללוות כל נשמה לפי המקום שלה. את השאלה המעשית כדאי לברר עם רב שמכיר את המנהג המשפחתי והקהילתי. את מה שעומד מאחורי השאלה אפשר ללמוד יחד. רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות שתפילין הן "פאר", כלומר הארה של המוחין ושל אור הפנים. לכן בשבת וביום טוב לא מניחים אותן, כי אז האור הזה מאיר מעצמו, מתוך הקדושה של היום עצמו ². מה שבימי חול צריך להמשיך בעבודה, על ידי הקשירה והמעשה, בשבת ובחג ניתן במתנה. מכאן אפשר להבין למה דווקא חול המועד נשאר במחלוקת. חול המועד הוא זמן "באמצע": יש בו קדושת חג ושמחה, ויש בו גם עבודה ועשייה של חול. דעה אחת רואה בו אור שכבר מאיר מעצמו, כמו בחג, ולכן אין צורך בתפילין. הדעה השנייה רואה בו ימים שעדיין צריך להמשיך בהם את האור בכוח המעשה. שתי הדרכים מכוונות לאותה נקודה, להיות מחובר לאור הפנים. ויש כאן גם נקודה של שמחה.