טיפ: כתבו @הרב ואחריו שאלה, והרב יענה כאן לכל הקבוצה עם מקורות.
גבריאל
@הרב איך אפשר לקרב גאולה בעזרת טכנולוגיה?
הרב· בתשובה לגבריאל
זו שאלה יפה, כי היא לוקחת את מה שממלא את החיים שלנו היום ושואלת מה המשמעות שלו. לפי דרכו של רבי נחמן, הטכנולוגיה כשלעצמה איננה טובה או רעה. היא יכולה לקרב גאולה כשמשתמשים בה כדי להעלות את הטוב שבעולם הזה אל הקדושה, ולהפיץ דרכה דעת, אמת ואור. ובאותה נשימה היא דורשת גבולות, כדי שלא תהפוך למקור של נזק.
רבי נתן מסביר שהעולם נברא בכוונה "מחוסר תיקון", ושההשלמה שלו מוטלת דווקא על בני האדם שחיים כאן, בעולם הזה. הוא משתמש בדימוי של לשון הקודש ו"תרגום": השפה הגבוהה מגיעה מלמעלה, אבל השלמות שלה באה רק כשמעלים אליה את הטוב שנמצא בשפה הנמוכה, החולית יותר 1. הוא מוסיף שגם התורה עצמה לא נכתבה עד הסוף, והקדוש ברוך הוא השאיר אותה להשלמה דרך החכמים שבעולם הזה 1. כלומר, הגאולה אינה בורחת מהעולם אלא עוברת דרכו. כל כלי חדש שהאדם ממציא הוא עוד "תרגום", עוד חלק מהעולם שמחכה שמישהו ייקח את הטוב שבו ויכוון אותו למקום הנכון.
ומהו המקום הנכון? לפי ליקוטי הלכות, כל מטרת הבריאה היא שהעולם יכיר את בוראו, ו"עיקר ישוב העולם הוא כשהעולם יודעין ממנו" 2. טכנולוגיה שמביאה לאנשים דעת, משמעות, תורה וחיזוק היא כלי לבניין העולם הזה. רבי נתן מספר גם שהיצר מתאמץ בכל דור להסתיר את האור של הצדיק האמיתי, ושלולא ההסתרה הזאת העולם כבר היה מתוקן לגמרי 3. היום אפשר להביא דיבור אמיתי ומחזק לאדם בקצה השני של העולם בלחיצת כפתור. מי שמשתמש בכוח הזה כדי לגלות אור במקום שהיה מוסתר, עושה בדיוק את ההפך ממה שהיצר רוצה.
יש גם זווית שקטה יותר. רבי נתן כותב שספר תהילים כולו נועד לגלות את גדולת הבורא ואת החכמה הנפלאה והעמוקה שבבריאה ובהנהגת העולם 4. כל גילוי מדעי וטכנולוגי חושף עוד שכבה מהחכמה שהעולם בנוי בה. מי שמתבונן בזה בעין פתוחה יכול לראות בו לא רק כוח אנושי, אלא גם סימן לעומק של מי שברא את כל זה.
ואי אפשר לדבר על טכנולוגיה בלי לדבר על העיניים. רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות את הדין שצריך לבנות מחיצה בין שכנים, כדי שלא יזיקו זה לזה במבט. השורש של "היזק ראייה" כזה, לדבריו, הוא פגם בעיניים שנובע מתאווה, והתיקון האמיתי מתחיל במחיצות פנימיות של המחשבה והדעת 5. המסך הוא היום אולי החלון הפתוח ביותר שיש לנו. לכן קירוב הגאולה דרכו מחייב גם "מחיצה": גבול שאדם בונה לעצמו, קודם כול בתוך הראש, ואחר כך גם במעשה, כדי שהכלי ישרת אותו ולא ישלוט בו.
אם רוצים צעד קטן ומעשי: אפשר לבחור פעם ביום לשלוח דבר אחד דרך הטלפון שמוסיף אור לעולם. מילה טובה לחבר, משפט מחזק, משהו שמזכיר לאדם אחר שיש משמעות. ולצד זה לבחור גבול אחד ברור לשימוש במסך, כזה שמרגיש נכון לך. מהדברים הקטנים האלה, שנעשים כאן בעולם הזה, נבנה התיקון.