יש דיבור של רבי נחמן שאיש הישראלי יכול להביא כלל מקום את קדושת ארץ ישראל יש את העניין הזה איך גורמים בחול להרגיש קדושת ארץ ישראל

כי השדה והקרקע של איש הישראלי זה שהוא שלו באמתהוא בבחי' א,י כי בכל מקום שישראל מחזקי הוא בחי' א"י כ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א בהתו' חדי ר"ש. כי ישראל ממשיכין קדסושת א"י גם לחו"ל לכל המקומות שיושבים שם וע"כ תקנו רז"ל כמה מצות התלויות בארץ גם בחו"ל כדי להמשיך קדושת א"י גם לחו"ל, וזה שרוצה לערער על הקרקע בשקר הוא בחי' מערער על א"י כי אמת הוא סטרא דקדושה בחי' א"י ושקר הוא סטרא אחרא סטרא דמסאבותא הנאחזת בחו"ל וא"י מקודשת בי' קדושות ע"כ צריכין ג' שני חזקה זה בחי' תלת כלולין מתלת כי בכל שנה מאירין בר"ה השלש גוונין ע"י הג' קולות של שופר וע"כ בג' שנים הוא תלת כלול מתלתת והכלליות של הכל עולה עשר בחי' העשר קדושות של א"י וכנ"ל שהם כנגד עשר אצבעות כידוע. וע"כ במטלטלין כשמוחזק בידיו שהם בחי' עשר אצבעות הוא בחזקת שהוא שלו שמאמינים לו שדבריו אמתיים שזהו בחי' קדושת א"י כנ"ל אבל בקרקע אין מאמינים לו כ"א בחזקת ג' שנים כנגד תלת גוונין הנ"ל שכ"א כלול משלש שעי"ז נמשכים כל העשר קדושות של א"י וכו' וכנ"ל:

וזה בחי' חזקת קרקעות שלש שנים כי כל העירעורים והסכסוכים שיש על קרקע ישראל הם נמשכין מבחי' העירעורים שיש על ארץ ישראל כי בכל מקום שישראל דרים שם הוא בחי' א"י כי הם מקדשין כל המקומות שהם יושבים בהם בבחי' א"י כ"ש רבינו ז"ל בהתורה חדי' ר' שמעון (סי' ס"א) וכ"ש כי הפיצותים בגוים וזריתים בארצות ואהי להם למקדש מעט וכמבואר בדרז"ל בכמה מקומות. וע"כ בכל מקום שאחד מישראל קונה איזה קרקע ומחזיק בה הוא בחי' א"י כנ"ל וכל העירעורים שיש על הקרקע הם בחי' הערעורים שיש על א"י כי יש ז' עממין שהם הקליפות החופין על א"י שמהם נמשכין כל הערעורים והסכסוכים וכל המריבות שיש על קרקע איש הישראלי שהוא בחי' א"י כנ"ל וזהו בחי' ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז בארץ שע"י שהיה אז עדיין אחיזת הז' עממין בארץ עי"ז הי' ריב ומחלוקת שהם ערעורים וסכסוכים שיש על א"י. וכן הוא תמיד בכל דור ודור שצריכין לגרש אחיזת הקליפות מא"י ועי"ז מבטלין ריב ומחלוקת משם וזוכין להחזיק בחלקו שיש לו בארץ כי כ"א מישראל יש לו חלק בארץ ואפי' עכשיו בגלות שאנו רחוקים מא"י אעפ"כ בכל מקום שישראל יושבין שם אפי' בחו"ל הוא ג"כ בחי' א"י כנ"ל. וע"כ אפי' בחו"ל א"א להחזיק בקרקע בשלוה בלי ערעור ומחלוקת עד שמגרשין אחיזת הקליפות משם היינו בחי' הקליפות החופין על א"י כנ"ל ולגרש המערערים מארץ ישראל הוא ע"י בחי' רעמים הנ"ל שעיקרם ע"י קדושת המוח על ידי ששומרים את המוח מחמץ היינו ממחשבות זרות וכו' כנ"ל ועי"ז זוכין לא,י ולגרש הקליפות המערערים משם בבחי' צדיקים ירשו ארץ וצדיק הוא מאן דנטיר ברית. ועיקר שמירת הברית הוא ע"י קושת המחשבה היינו לשמור מוחו מחמת שלא יחמיץ את חכמתו במחשבות זרות והרהורים ח"ו כי מחשבות רעות הם בחי' חמץ בחי' חית קנה כמבואר שם שזה ובחי' גער חית קנה ע"ש. נמצא שמחשבות זרות הם בחי' חית קנה וחית קנה הם עשו וישמעאל כמבואר בדרז"ל ועשו וישמעאל הם הקליפות החופין על א"י בגלות הזה שעיקר יניקתן מפגם הברית פגם המחשבה שנקרא חמץ בחי' חית קנה הנ"ל כי שני הפירושים על חית קנה הנ"ל הם אחד וזה תלוי בזה כי חית קנה שהוא קנה החית של חמץ שהוא בחי' חימוץ המוח היינו מחשבות זרות זהו בעצמו בחי' עשו וישמעאל שנקראין חית קנה שיניקתם רק משם מבחי' חימוץ המוח מפגם המשחבה וכמ"ש בתיקונים אוקירו לנשייכו וכו' ואוקירו דלהון לנטרא טפה קדמאה לבת זוגי' וכו' דפסולת דאברהם ויצחק גרם שיתעבדון אומין דעלמא בבניהון וכו'. נמצא שע"י פגם המחשבה נמשך גלות עשו וישמעאל שהם שולטין עכשיו על א"י וע"כ א"א להחזיק בקרקע ולגרש הערעורים משם כ"א ע"י שמגרשין הקליפות החופין עכשיו על א"י שהם בחי' עשו וישמעאל וזה תלוי בקדושת המחשבה ע"י שנזהרין מחמץ היינו מחימוץ המוח בחי' גער חית קנה וכו' כנ"ל:

עִנְיַן בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין וְדִין קְדִימָה מִשִּׁבְעָה מִינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לַכֹּל. וְכָל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק קוֹדֵם לִבְרָכָה: כִּי אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל מְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שַׁיָּךְ לָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ-לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר הַטָּמֵא. וְהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְאֵינוֹ רָאוּי הַשְׁפָּעָתָהּ לְיִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ יוֹצֵא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר. וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּרָאָם בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם, כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר עַל עִנְיַן מְחָאַת כַּף בַּתְּפִלָּה (סִימָן מד), עַיֵּן שָׁם. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לָמָּה פָּתַח הַתּוֹרָה בִּבְרֵאשִׁית וְכוּ'? אֶלָּא מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ' בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם. וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבְיָדוֹ לִתְּנָהּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה. וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִים וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל אֵיזֶה פְּרִי שֶׁבְּרָאָהּ. אֲזַי אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל גַּם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁגָּדַל הַפְּרִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְגַלִּין וּמוֹדִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. וּכְתִיב, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם. כָּאן קֹדֶם בְּרָכָה אֲזַי לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְכוּ'. כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה אֲזַי, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם. נִמְצָא, שֶׁלְּאַחַר בְּרָכָה כְּתִיב וְהָאָרֶץ נָתַן וְכוּ'. וְהַיְנוּ בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ' לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ קוֹנִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁה' יִתְבָּרַךְ נְתָנָהּ לָנוּ עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין אוֹתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ'. הוּא בְּרָאָהּ וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. וְכֵן עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נִתְגַּלֶּה כָּל זֶה גַּם-כֵּן כַּנַּ"ל. בִּבְחִינַת וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם הַנֶּאֱמַר לְאַחַר בְּרָכָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן גַּם כָּאן נַעֲשֶׂה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ הַשִּׁנּוּי שֶׁבֵּין הַכְּתוּבִים. שֶׁקֹּדֶם הַבְּרָכָה כְּתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ. שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁקָּאֵי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת. וְאַחַר בְּרָכָה כְּתִיב סְתָם וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם, אֶרֶץ סְתָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב אֶרֶץ סְתָם הוּא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא אֶרֶץ סְתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר. וְכַמֻּרְגָּל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִקְרֹא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ סְתָם, הַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּבִרְצוֹנוֹ לִתְּנָהּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה. אֲזַי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם 'אֶרֶץ' סְתָם, הַיְנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה הַכֹּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. אֲבָל קֹדֶם בְּרָכָה יֵשׁ חִלּוּק בֵּין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ מִכְּבָר וּבֵין שְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁהֵם חוּץ-לָאָרֶץ. וְזֶהוּ שֶׁמְּחַלֵּק הַפָּסוּק הַנֶּאֱמָר קֹדֶם בְּרָכָה כְּתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְכוּ', דְּהַיְנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. כִּי קֹדֶם הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְכוּ'. אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בְּכָל מָקוֹם כַּנַּ"ל. רַק כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה גַּם לְמַטָּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וְהוּא נְתָנָהּ לָנוּ בִּבְחִינַת וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת אֵינָן נִמְשָׁכוֹת רַק כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לְמַטָּה קְדֻשַּׁת אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה גַּם לְמַטָּה. וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁעַל יָדָהּ נִתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בָּרָא הַכֹּל. וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָאָרֶץ נָתַן וְכוּ' כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל:

כִּי צָרִיךְ לְהָאִיר בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ בְּהַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַתְּפִלָּה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם לִירוּשָׁלַיִם וּלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּלְקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בִּבְחִינַת (מְלָכִים-א ח) וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם 'דֶּרֶךְ' דַּיְקָא, כִּי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וּלְקֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וּמִשָּׁם לַשָּׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ מֵרָקִיעַ לְרָקִיעַ וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד שֶׁתֵּלֵךְ וְתַעֲלֶה לִמְקוֹמָהּ וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהָאִיר בָּהּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ כַּנַּ"ל:

וְנִזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל פְּנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְתַקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעֵינֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשַּׁת הַהִתְפָּאֲרוּת הַכָּלוּל בִּפְנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּסְתַּכֵּל שָׁם, עַד אֲשֶׁר יִתְקַדְּשׁוּ כָּל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ. זַכֵּנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלֵידַע הֵיטֵב נוֹרָאוֹת מְתִיקוּת הַטַּעַם הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּפְלָא שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּלְאַפּוּשֵׁי בְּרַחֲמֵי טוּבָא, לְהַרְבּוֹת בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתֵנוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא מְהֵרָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶּגַע. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים וְזַכֵּנוּ לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל־פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: