אני קם בבוקר עצוב. מה אני יכול לעשות?

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ: (תהילים נ״ז:ו׳) הִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיךְ לְרַפְּאוֹת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ. וּבַמֶּה,

מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת מִלְּבָבֵנו, וְנַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת. וְנַתְחִיל מֵעַתָּה לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא וּלְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוֹרֵנוּ דְרָכֶיךָ לַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שֶׁלְהֶבֶתְיָהּ. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ. חוֹמֵל דַּלִים חֲמֹל עָלֵינוּ וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי. שׁוּבָה יְהֹוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ. הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת חֻקַּת תר"ב אוּמַאן. שָׁלוֹם לִבְנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, וְלִבְנִי יוֹסֵף יוֹנָה שֶׁיִּחְיֶה. לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאגֶערְט צוּא לֶערְנֶין, וֶועט אַייךְ תָּמִיד גוּט זַיין. דִּיא וֶועלט אִיז גָּאר נִיט. סֶע בְּלַייבְּט מֶער נִיט נָאר תּוֹרָה אוּן תְּפִלָּה אוּן מַעֲשִׂים טוֹבִים. וָואס אִיר וֶועט דַּארְפִין נֵייטִיג, וֶועל אִיךְ אַייךְ הֶעלפִין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּן גְרוֹסְקֵייט בַּאדַארְף מֶען נִיט. דִּי טַיֶיערֶי מַלְבּוּשִׁים פַאר אִימֶערִין דֶּעם מֶענְטְשִׁין דָּאס לֶעבִּין, בִּפְרָט גִּימֵיינִי לַייט בִּפְרָט אַזוֹינֶי נִרְדָּפִים וִויא מִיר, זֶענִין וָואס אִיטְלִיכֶער גִּילְדִין קוּמְט מִיר אָן בְּנֵס גָּדוֹל, וָואס מֶע קָאן גָּאר נִיט דֶּער צֵיילְן, מִכָּל שֶׁכֵּן אַרוֹיס שְׁרַייבְּן. נָאר פֶן דֶעסְט וֶועגִין וֶועט אוּנְז גָּאט בָּרוּךְ הוּא הֶעלפִין עֶסִין אוּן טְרוּנְקֶען אוּן אַ קַאפְטִין. נָאר לֶערִינְט אוּן דַּאוִוינְט אוּן הִיט אַייךְ פִין שְׁלֶעכְץ אוּן זַייט פְרֵיילִיךְ. גַם זֶעהט אִיר זָאלְט שְׁרַייבְּן אוֹיךְ אַלֶע טָאג. אוּן הַאלְט עֶרְלִיךְ אִמְּכֶם הַכְּשֵׁרָה. לְמַעַן הַשֵּׁם אִיר זָאלְט אַייךְ נִיט קְרוּיגְן, מִכָּל שֶׁכֵּן נִיט שְׁלָאגִין, חַס וְשָׁלוֹם. אִיר זָאלְט קַיין צַעַר חַס וְשָׁלוֹם נִיט אָן טָאן לְאִמְּכֶם תִּחְיֶה, זִיא הָארִיוֶוט אַרוּם אַייךְ גִינוּג. אוּן זָאגְט תְּהִלִּים אַלֶע טָאג. אוּן הֵייבְּט אַייךְ אָן צוּא גִּיוֵיינִין אוֹיס רֵיידְין זִיךְ דָּאס הַארְץ פַאר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וֶועט אַזוֹי ווֹאוֹל אַייךְ זַיין. נִיט אַייךְ אַלֵיין שְׁרַייבּ אִיךְ דָּאס, כִּי גַּם לְאַחֵיכֶם הַגְּדוֹלִים שֶׁיִּחְיוּ שְׁרַייבּ אִיךְ דָּאס. אוֹיךְ זֵייא דַּארְפִין אַלֶע דִּי רֵייד, נָאר אִיהר זֶענְט יוּנְגֶע קִינְדֶער אִיר זָאלְט לַאנְג לֶעבִּין. בֶּעדַארְפְט אִיהר פוּן הַיינְט זִיךְ גֶּעוֵויינִין דֶּער מִיט צוּ גֵּיין צוּ טְרַאכְטִין רַק אוֹיף דֶּעם אִינְטֶערְשְׁטִין תַּכְלִית. אִיר זֶענְט בָּרוּךְ הַשֵּׁם נִיט קֵיין טִפְּשִׁים חַס וְשָׁלוֹם. אִיר וֶועט פַאר שְׁטֵיין מַיינֶי רֵייד נָאר אַז אִיר וֶועט זֵייא מְקַיֵים זַיין, וֶועט אִיר נָאךְ בֶּעסֶער פַאר שְׁטֵיין. [לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ! הַתְמִידוּ בְּלִמּוּד, יִהְיֶה לָכֶם טוֹב תָּמִיד, הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּלוּם, לֹא נִשְׁאַר יוֹתֵר רַק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מַה שֶּׁאַתֶּם תִּצְטַרְכוּ בְּהֶכְרֵחַ אֶעֱזֹר לָכֶם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּגְדוּלוֹת אֵין צְרִיכִים, הַלְּבוּשִׁים הַיְקָרִים מְמַרְמְרִים לַאֲנָשִׁים אֶת הַחַיִּים, בִּפְרַט אַנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְנִרְדָפִים כְּמוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל זָהוּב בָּאִים לִי בְּנֵס גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר וּמִכָּל שְׁכֵּן לִכְתּוֹב, אַךְ בְּכָל זֹאת יַעֲזֹר לָנוּ אֱלֹקִים בָּרוּךְ הוּא בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָה וּלְבוּשׁ, רַק לִמְדוּ וְהִתְפַּלְּלוּ וְשִׁמְרוּ עַצְמֶכֶם מִכָּל רָע וְתִהְיוּ שְׂמֵחִים. גַּם תִּרְאוּ לִכְתּוֹב בְּכָל יוֹם, וּלְכַבֵּד הֵיטֵב אֶת אִמְכֶם הַכְּשֵׁרָה, לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁלֹּא תָּרִיבוּ, וְלֹא לְהַכּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁלֹא תִּגְרְמוּ שׁוּם צַעַר לְאִמְכֶם תִּחְיֶה, הִיא מִתְיַגַעַת סְבִיבְכֶם מַסְפִּיק, תַּגִּידוּ תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם, וְתַּתְחִילוּ לְהַרְגִיל עַצְמֶכֶם לִשְׁפּוֹךְ כָּל לִבְּכֶם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה לָכֶם טוֹב. לֹא רַק לָכֶם לְבַד אַנִי כּוֹתֵב זֹאת, כִּי גַם לְאַחֵיכֶם הַגְּדוֹלִים שֶׁיִּחְיוּ אַנִי כּוֹתֵב זֹאת, גַּם הֵם צְרִיכִים אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ, רַק אַתֶּם הִנְכֶם נְעָרִים צְעִירִים שֶׁתַּאַרִיכוּ יָמִים, הִנְכֶם צְרִיכִים מֵהַיּוֹם לְהַרְגִיל אֶת עַצְמֶכֶם לָלֶכֶת עִם זֶה לְהַרְגִיל עַצְמֶכֶם לַחֲשֹׁב עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹנָה, אַתֶּם בָּרוּךְ ה' לֹא טִפְּשִׁים וְאַתֶּם תָּבִינוּ דְבָרַי! אַךְ כְּשֶׁתְּקַיְמוּ אוֹתָם תָּבִינוּ אוֹתָם יוֹתֵר טוֹב]. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַאֲרִיךְ יְמֵיכֶם וּשְׁנוֹתֵיכֶם בְּתוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אָמֵן. נָתָן הַנַּ"ל

לב וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סנהדרין צז.): שְׁלֹשָה דְבָרִים בָּאִים בְּהֶסַּח הַדַעַת: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה, עַקְרָב. וְרָמְזוּ בָּזֶה שֶׁאֵין לְהָאָדָם לַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ ואֲפִלּוּ מִשָּׁעָה לַחֲבֶרְתָּה, כִּי אֲפִלּוּ בְכָל רֶגַע נַעַשִׂים שִׁנוּיִים נִפְלָאִים וּמְשֻׁנִים מְאֹד מְאֹד לְטוֹב, וּלְהֵפֶך חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ז): "וַתִּפְקְדֶנוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ". וּמִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב לָזֶה יָכוֹל לִרְאוֹת נִפְלָאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְכָל עֵת וָרֶגַע, וְיָבִין כִּי אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלַל מַה נַעֲשֶׂה עִמוֹ בְכָל עֵת וָרֶגַע, וְיָבִין הֵיטֵב אֲמִתַּת הַפָּסוּק "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם". וּכְתִיב: "אַל תִּתְהַלֵל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵלֶד יוֹם". וּכְתִיב: "לְכָל זְמַן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, מַה יִתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַאֲשֶׁר הוּא עָמֵל כִּי לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָגִים שֶׁנֶאֱחָזִים בִּמְצוּדָה רָעָה וְכַצִפָּרִים הָאַחֻזֹת בַפָּח" וְכוּ'. וּכְתִיב: "וְהַסָכָל יַרְבֶּה דְבָרִים לֹא יֵדָע הָאָדָם מַה שֶׁיִהְיֶה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחַרָיו מִי יַגִיד לוֹ" (קֹהֶלֶת י).