Rabbi Nachman AIשאל שאלה נוספת
תשובה ציבורית

תן לי חיזוק לכל עם ישראל על איך לעבור על כל המניעות ולהגיע לראש השנה לקיבוץ הגדול באומן. למרות כל הקשיים בדרך למרות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה

אחי, אחותי, כל נפש מישראל, אני יודע כמה הדרך הזאת לא פשוטה השנה. יש כאן מלחמה, יש כאן פחד, יש כאן ספקות וקשיים מעשיים שנראים כחומה. ולפעמים בדיוק כשהלב הכי רוצה — הגוף, הנסיבות, הכסף, כל אחד מהם קם ואומר: "לא עכשיו." אבל תדע — זה לא מקרה. ככל שהדרך קשה יותר, ככל שיש יותר מניעות, זה סימן שהמשיכה לשם היא אמיתית. רבנו עצמו, כשישב באומן בשנותיו האחרונות, אמר על האנשים שהיו שם: "תפסו אותנו לכאן ואין רוצים להניח אותנו מפה." 1 יש שם כוח שמושך, שרוצה, שאינו מרפה. ומה זאת אומן? זה לא רק מקום — זה נקודת אמת. רבי נתן מלמד אותנו שהאמת על ראש השנה היא שזהו היום שבו כל העולם נשפט, וכל ההנהגה האמיתית נמשכת ממנו לכל השנה 2. לא ההנהגה של "פשיטות הטבע", שאדם ישן בה ונדמה לו שהכל הולך מאליו — אלא ההנהגה של חכמה, של אמונה, של דעת שה' הוא האלקים ושהוא מנהיג כל רגע. להיות שם, יחד, בקיבוץ הגדול — זה לפתוח את ראש השנה ממקום של עֵרוּת, לא שינה. ועל כל המניעות — מה לומר? הן תמיד היו. בכל דור ודור היה משהו שאמר "אי אפשר". ורבי נתן, שכתב מכתב אחר מכתב לתלמידיו, חזר שוב ושוב על אותה מילה אחת: "חזק עצמך, בכל יום מחדש, איך שהוא יהיה — איך שיהיה." 3 לא "חזק עצמך כשיהיה קל." לא "חזק עצמך כשיהיה בטוח." — אלא ממש עכשיו, עם הקושי, דרך הקושי. העצה המעשית היא פשוטה: אל תחשוב על "כל הדרך" ועל כל המכשולים ביחד. קח צעד אחד קדימה — בירור של טיסה, שיחה עם חבר שנוסע, מחשבה כנה האם יש דרך. לפעמים הדלת נפתחת ממש כשמתחילים ללכת לכיוונה. ואם בסוף לא תגיע גופנית — דע שהרצון, ההשתוקקות, הלב שפנה לשם — גם הוא נספר ונרשם. ולעם ישראל כולו אני אומר: ראש השנה הוא יום שבו אנחנו מתעטפים יחד ברחמים 4, מאמינים שגם אחרי כל הנפילות, גם אחרי כל הכאב של השנה שעברה — יש חוט של חסד שלא נקרע 5. אתם לא לבד. הדרך לאומן, גם כשהיא קשה — היא עצמה חלק מהעבודה. ועצם ההתחזקות, עצם הנסיון, כבר פועלת בנפש. לכו בשלום, חזקו זה את זה, ותזכו כולכם לשנה טובה ומתוקה של אמת.

מקורות לתשובה

1חיי מוהר"ןChayeiMoharan.213.1

(כט) בָּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּאוּמֶין אָמַר לְר' נַפְתָּלִי מִי יוֹדֵעַ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ פֹּה בְּאוּמֶין שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים עַכְשָׁו לְהִתְעָכֵּב בְּכָאן כָּל כָּךְ. כִּי הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מִכָּאן כִּי תָּפְסוּ אוֹתָנוּ לְכָאן וְאֵין רוֹצִים לְהַנִּיחַ אוֹתָנוּ מִפֹּה:

2Likutei HalakhotLikutei.Halakhot..Choshen.Mishpat..Laws.of.Movable.Property.5.19.1

ועיקר כל זה נעשה בר"ה שהוא התחלת השנה ואז דייקא צריכים ביותר ליסע לצדיקים ולהתקרב אליהם ולהאמין שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין כי זה היום תחילת מעשיך וכל מעשהו באמונה וכתיב כולם בחכמה עשית ובאמת הכל א' כי החכמה מ קבלים ע"י אמונה דייקא כ"ש במ"א כ"ש וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' (וכ"ש עוד ויהי' ידיו אמונה בסי' צ"א). וזה בחי' התקיעות כנ"ל בחי' עורו ישנים מתרדמתכם וכו' שאל תטעו כאלו העולם ישן והכל בפשיטות ע"פ טבע ח"ו. שזהו בחי'שינה סטרא דמותא כי הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל כי באמת כולם בחכמה עשית ומאד עמקו מחשבותיך. וכן מנהיג העולם בכל עת בחכמה נפלאה ויהיב חכמתא וסכלנותא למביני מדע שהם הצדיקי אמת שלהם נתגלו כל הרזין שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין ועל ידם יכולין להבין גדולת ה' מי שבוחר באמת להבין ולהשכיל שכל העולם ומלואו מלא רזין עמיקין בכלל וברפט בכל עת ועת וכנ"ל:

3עלים לתרופהAlim_LiTerufah.תר"א.שסב.1

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' תֵּצֵא תר"א טְשֶׁעהרִין. שָׁלוֹם וְחַיִּים וּכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ. מִכְתָּבוֹ מִיּוֹם א' רְאֵה קִבַּלְתִּי בִּקְרוּמִינְטְשַׁאג שֶׁנִּשְׁלַח לִי מִפֹּה לְשָׁם, וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וְעַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים הֶעָבַר חָזַרְתִּי לְפֹה. וּבְיוֹם א' הֶעָבַר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ שֵׁנִית, וְהַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ שְׁלִישִׁית עִם הַמִּכְתָּבִים מִבְּנִי שֶׁיִּחְיֶה מִבְּרֶסְלֶב, וְכֻלָּם הֶחֱיוּ נַפְשִׁי הַרְבֵּה. אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם צִעֲרוּנִי הַרְבֵּה מִגֹּדֶל מְרִירוּת צַעֲקָתְךָ בְּכָל אִגֶּרֶת, עִם כָּל זֶה הִגְדַּלְתִּי הַשִּׂמְחָה עַל הַמָּרָה־שְׁחוֹרָה, בִּרְאוֹתִי עֹצֶם חֶזְקַת לִבְּךָ הַטּוֹב בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְאַתָּה מֵבִין מֵרָחוֹק תְּהִלָּה לָאֵל כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ אַתָּה לְחַזֵּק עַצְמְךָ תָּמִיד, וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, אֵיךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתֹּאחֵז בָּזֶה, כִּי הוּא חַיֶּיךָ לָנֶצַח. וְתֵדַע וְתַאֲמִין בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ כְּבָר עָבַר עַל כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּבִפְרָט עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה, אֲשֶׁר גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ מֵרָחוֹק קְצָת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּבִפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְכַפֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְכַפֵּר. אַךְ כָּל מִי שֶׁנֶּחֱלַק וְנִמְעַד אֲשׁוּרָיו וְנִתְפַּס בְּרֶשֶׁת הַבַּעַל דָּבָר כְּמוֹ שֶׁנִּתְפַּס, אֵין מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ כְּלָל, כְּאִלּוּ הָיָה רָשָׁע מִבֶּטֶן אִמּוֹ, וְאֵין מְנַחֲמִין עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁנִּצֹּל מֵרֶשֶׁת כָּזֹאת רַחֲמָנָא לִצְלַן. אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם הוּא בְּוַדַּאי הָיָה לִבּוֹ חָפֵץ בְּהַתַּכְלִית, אַךְ כָּל נְפִילָתוֹ רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הָיָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִתְקָרֵב לְאוֹר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר בַּדּוֹר הַזֶּה. שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה גַּם הוּא מִתְחַזֵּק, וְלֹא הָיָה נוֹפֵל וּמִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ כָּל כָּךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה, בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וּמַה לָּנוּ לְדַבֵּר מֵהָעוֹלָם, עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. מַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי, אֲשֶׁר חָמַל עָלֵינוּ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּחֶמְלָה רַבָּה וּבַחֲנִינוּת כָּאֵלֶּה, שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין קְצָת וּמַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל. וּתְדַקְדֵּק הֵיטֵב בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָמַר וְזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁהוּא לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְשׁוֹב, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפִיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ; וְכַוָּנָתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל מַמָּשׁ, יֹאמַר הִנֶּךָּ. אֲבָל אֵין זֶה דָּבָר פָּשׁוּט לְהַחֲיוֹת וּלְהַחֲזִיק אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יִפֹּל יוֹתֵר, כְּשֶׁהוּא בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם. רַק יֵשׁ בָּזֶה סוֹד גָּדוֹל וְנוֹרָא, סוֹד עָמֹק וְנִסְתָּר מְאֹד מְאֹד, שֶׁהוּא סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁזֶּה הַסּוֹד אֵין יוֹדֵעַ רַק מִי שֶׁדִּבֵּר וְגִלָּה זֹאת הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה, שֶׁהִיא סוֹד הַשָּׂגַת מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עַד בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד, לְהַשְׁלִים בְּחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת עַתָּה הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת וְכוּ' בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, כִּי אִם מִי שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וּבֵאֵר לָנוּ בִּפְשִׁיטוּת, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לְקַיֵּם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. וְעוֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֶחֱיָה אוֹתָנוּ בְּאִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת, הַמְּשִׁיבִין אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם וְכוּ' וְכוּ'. וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים מְחַיִּין וּמְשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד. אֲבָל בֶּאֱמֶת יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ סוֹדוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִסְתָּרוֹת מְאֹד. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבִּי בָּזֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְכוּ'. אַךְ הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, לִשְׁמֹר לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת. וְעַתָּה אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתָנוּ וְאוֹתְךָ וְאֶת כֻּלָּנוּ כָּל זֶה וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר, הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר לְקַיֵּם גַּם מַה שֶּׁהִזְהִיר מְאֹד לִבְלִי לִהְיוֹת זָקֵן חַס וְשָׁלוֹם. בִּפְרָט עַתָּה בִּימֵי אֱלוּל וְתִשְׁרֵי שֶׁצְּרִיכִין שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְחַדְּשׁוּת עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּה. (חָסֵר) רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְכוּ' בְּחִינַת חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה חַדֵּשׁ דַּיְקָא שֶׁזֶּה הָעִקָּר (חסר) בְּחִינַת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'. וְהָעִקָּר לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם (חָסֵר) הִתְחַדְּשׁוּת כָּל כַּוָּנַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. צָעַק לִבָּם אֶל ה'. וְלִזְכֹּר (חָסֵר) אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת כְּלָל. וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ (חָסֵר) אוּן מֶע שְׁרַייט (חָסֵר) (אָמַר הַמַּעְתִּיק. כָּל הַשּׁוּרוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קְרוּעִים וְהָיוּ חֲסֵרִים מֵהֶם וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם. עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּי כְּמוֹ שֶׁהֵם חֲבָל עַל דְּאָבְדִין. וְתוֹדָה לָאֵל עַל פְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת). יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. הֵן כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה, חִזְּקוּ נַפְשִׁי וְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ. גַּם אַתָּה אֱחֹז בָּהֶם, הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ', כִּי גַּם עָלֶיךָ נֶאֶמְרוּ כֻּלָּם. וְגַם תְּקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, וּבְיוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּכָל עֵת כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר אוֹתָנוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר בְּכַמָּה עֵצוֹת נִפְלָאוֹת. וְהַיּוֹם יוֹם ד' הִגִּיעַ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶה סָמוּךְ קַמְתִּי מִמִּטָּתִי וַחֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, וְחַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ' חִזְּקוּ אוֹתִי בְּחֶמְלָתוֹ הָרַבָּה לִכְתֹּב לְךָ דְּבָרִים אֵלֶּה הַנּוֹבְעִים מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה. הַמְחַיִּין וּמְשִׁיבִין כָּל נֶפֶשׁ הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת, כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו וְכוּ'. וְהַהֶכְרֵחַ לְסַיֵּם דְּבָרַי כִּי זְמַן הַתְּפִלָּה הִגִּיעַ וַאֲנִי טָרוּד מְאֹד, כִּי בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ הַיּוֹם לְמֶעדְוֶועדִיבְקֶע עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְאַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אֶסַּע לְאוּמַאן בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ. וּבַעַל הָרַחֲמִים יְשׁוֹבֵב נַפְשִׁי וְנַפְשְׁכֶם וְיַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַכֶּה לִרְאוֹתְכֶם בִּמְהֵרָה בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה רַבָּה, וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה מָעֻזֵּנוּ, בִּפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְשָׁלוֹם לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ לְחַזֶּקְךָ וּלְזָרֶזְךָ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ שׁוּם סְפֵקוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּלִבְּךָ בְּעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

4ליקוטי מוהר"ןLikutei.Moharan.8.8.1.1

ח וְזֶהוּ בְּחִינוֹת אַרְבַּע צִיצִית, כִּי אַרְבַּע צִיצִית הֵם בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ז:ט׳): כֹּה אָמַר ה' מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ; שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָרוּחַ־סְעָרָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים, הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁמַּמְשִׁיכִין אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם מֵהָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צִיצִית הוּא לְשׁוֹן שֵׂעָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ח): וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי; כִּי עַל־יָדָם נִכְנָע עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת רוּחַ־סְעָרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת טַלִּית לָבָן, שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְסִדֵּר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (כמו שאמרו רז"ל ראש השנה יז:), כִּי הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הֵן בְּחִינוֹת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת טַלִּית, שֶׁהוּא אַרְבַּע כְּנָפוֹת, בְּחִינוֹת הָרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת כַּנַּ"ל. וְהַיְנוּ טַלִּית לָבָן, הֶפֶךְ בְּחִינוֹת רוּחַ דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כ״ה:כ״ה), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּטַלִּית – כְּטַלִּית דַּיְקָא, בְּחִינַת טַלִּית דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טַלִּית אָדוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ שֶׁל הָרְשָׁעִים כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי טַלִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טַלִּית לָבָן, מַכְנִיעִין אוֹתוֹ, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּטַלִּית לָבָן דַּיְקָא וְסִדֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי טַלִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת מַקִּיף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, בְּחִינוֹת (קהלת א׳:ו׳): סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, נִכְנָע טַלִּית דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת הָרוּחַ דִּקְלִפָּה. וְזֶהוּ (איוב ל״ח:י״ג): לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה; כִּי עַל־יְדֵי הָאַרְבַּע כְּנָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע רָאשִׁים הַנַּ"ל, עַל־יָדָם וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים, בְּחִינַת מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־ חָנָה: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא וְאַחְוֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר. אַזְלִי וַחֲזֵיתִינְהוּ, וְדָמוּ כְּמָאן דִּמְבַסְּמוּ, וְגָנוּ אַפַּרְקִיד, וַהֲוָה זְקִיפָא בִּרְכֵּהּ דְּחַד מִנַּיְהוּ, וְעַיֵל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ כִּי רָכִיב גַּמְלָא וּזְקִיפָא רֻמְחֵהּ, וְלָא נְגַע בֵּהּ. פַּסְקֵי חֲדָא קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ, וְלָא הֲוֵי מִסְתַּגֵי לָן. אָמַר לִי: דִּלְמָא שָׁקַלְתְּ מִידֵי מִנַּיְהוּ, דִּגְמִירֵי, דְּמָאן דְּשָׁקִיל מִידֵי מִנַּיְהוּ לָא מִסְתַּגֵי לֵהּ. אַזְלִי אַהֲדַרְתֵּהּ, וְהָדַר מִסְתַּגֵי לָן: תָּא וְאַחְוֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר – הַיְנוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיקִים, וְהֵם נִקְרָאִין מֵתֵי מִדְבָּר, כִּי מִדְבָּר לֹא הָיְתָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ (יבמות עב.), הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ הַחַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד כַּנַּ"ל. וְהָרְשָׁעִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵינָם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיקִים, וְאֵין לָהֶם הָרוּחַ דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּאִים מֵתִים, וְהֶרְאָה לוֹ מֵהֵיכָן מַגִּיעַ לָהֶם שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן. וְזֶהוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ: דַּהֲווֹ דָּמוּ כִּמְבַסְּמִי – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: כִּשְׁתוּיֵי יָיִן, בְּחִינַת עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, שֶׁהוּא הָרַב דִּקְלִפָּה, אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִין הָרְשָׁעִים הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלָּהֶם לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן. וְזֶהוּ: וְגָנוּ אַפַּרְקִיד – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: פְּנֵיהֶם לְמַעְלָה. פְּנֵיהֶם זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ כַּנַּ"ל, הַכָּרַת פְּנֵיהֶם וְכוּ', וְהַיְנוּ לְמַעְלָה, כִּי הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר עוֹלָה הַצְלָחָתָם לְמַעְלָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם כַּנַּ"ל. וַהֲוָה גְּבַהּ בִּרְכֵּהּ דְּחַד מִנַּיהוּ – זֶה מוֹרֶה עַל גֹּדֶל הַהַצְלָחָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, כִּי הֶעְדֵּר הַהַצְלָחָה נִקְרָא בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת (ישעיהו נה), וּגְּבַהּ בִּרְכֵּהּ הַיְנוּ רוּם הַהַצְלָחָה. וְעַיֵל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ – הַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא טַיְעָא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּכָל מָקוֹם: סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, וְסוֹחֵר הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת א׳:ו׳): סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְהַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַבֵּל הָרוּחַ מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, עַל שֵׁם (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ; כִּי הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבֵקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד, כִּי הוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ כַּנַּ"ל. כִּי רָכִיב גַּמְלָא – בְּחִינַת (משלי י״א:י״ז): גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד; זֶה בְּחִינַת רַב חֶסֶד כַּנַּ"ל. וּזְקִיף רֻמְחָא – רוֹמַח הוּא בְּחִינַת רוּחַ מֵ"ם, בְּחִינַת: וְרוּחַ אֶלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָיִם, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁשָׁם הָרוּח חַיִים כַּנַ"ל, כְּלוֹמַר שְׁהַצַדִיק הָיָה לוֹ בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְעִם כָּל זֶה נָחִית תְּחוֹת בִּרְכֵּהּ, תַּחַת הַצְלָחַת הָרָשָׁע, בְּחִינַת כְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ שֶׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה מֵאֶחָד מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, שֶׁהִגְבִּיר וְהִמְשִׁיךְ הָרָשָׁע עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁפָּסַק אַחַת מִן הַצִּיצִית שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלָּהֶם, כִּי כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ"ל. וְלָא מִסְתַּגֵּי לָן – כְּלוֹמַר, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא עָלְתָה לוֹ לְהַשְׁפִּיל אֶת הָרָשָׁע וְלָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁפִּילוֹ וְלָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו, בְּחִינַת: וְלָא מִסְתַּגֵי לָן, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לָצֵאת מִשָּׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. אָמַר לִי: דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידֵי מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ, שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ אֶחָד מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁלֹּא תִּקַּנְתָּ בִּשְׁלֵמוּת לְהַפְרִיד מִמֶּנּוּ הָרָע לְגַמְרֵי, וְעַל כֵּן לָא מִסְתַּגֵי לָן, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר בּוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה בְּעָלְמָא מֵהָרָע שֶׁל אֵיזֶה מִדָּה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֶת הָרָשָׁע. וְזֶהוּ: דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידֵי מִנַּיְהוּ – שֶׁמָּא לָקַחְתָּ קְצָת מֵהֶם, הַיְנוּ, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּךָ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵאֵיזֶה מִדָּה רָעָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁלָּקַחְתָּ לְעַצְמְךָ אֵיזֶה מִדָּה וְתַאֲוָה שֶׁלָּהֶם, וְעַל כֵּן לָא מִסְתַּגֵי לָן, וְעַל כֵּן אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לָצֵאת מֵהֶם כַּנַּ"ל.

5ליקוטי הלכותLikutei.Halakhot..Orach.Chaim..Laws.of.Fringes.5.8.1

וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יז), מְלַמֵּד, שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר וְסִדֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וְכוּ', כִּי י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁגִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה אַחַר חֵטְא הָעֵגֶל, זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁגִּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכֵי טוּבוֹ וְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרוּבִּים שֶׁהוּא מוֹחֵל עֲוֹנוֹת בְּרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, בְּחִינַת נוֹשֵֹא עָוֹן וָפֶשַׁע וְכוּ' וְעַל-כֵּן גִּלָּה לוֹ מְעֻטָּף בְּצִיצִית, כִּי חוּט שֶׁל צִיצִית הוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ מְחִילַת כָּל הָעֲוֹנוֹת, עַד שֶׁהָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לְזָכֻיּוֹת וְנוֹתְנִין רֵיחַ טוֹב כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ שֶׁמִּתְעַטְפִין בְּצִיצִית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְנִיסָתוֹ, כִּי עִקַּר סְלִיחַת עֲוֹנוֹת הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ"ל:

תשובה זו נועדה ללימוד והעמקה ואינה מהווה פסק הלכה למעשה. בשאלות מעשיות יש לפנות לרב מוסמך.