Public answer

The secret to true joy: What did Rebbe Nachman teach us?

Dear friend,

I can hear the real question beneath your words — not just a request for information, but a longing. You want to know what *real* joy feels like, where it comes from, and how to find it when so much of life feels heavy.

Let me sit with you for a moment and share what Rabbeinu taught.

True joy, in Reb Nachman's understanding, is not a feeling you chase. It is not the absence of pain, and it is certainly not manufactured cheerfulness. It is something much deeper — it is the aliveness that flows through you when you are connected to your real source. Reb Noson describes it beautifully: the joy of a mitzvah, the *simcha shel mitzvah*, is what *gives life to all three levels of a person* — the worlds of thought, speech, and action, the mind, the heart, and the body 1. Joy is not decoration on top of life. It is the very force that makes things grow, the way rain makes the fruit of the earth come forth 1.

Now here is what is so honest and so freeing about Rabbeinu's path: he does not ask you to pretend you have no pain, no confusion, no heaviness. In fact, Reb Noson's prayers are full of the admission that "there is no peace within me because of my sins, and every time I try to do something holy I face enormous obstacles" 2. That is not despair — that is *truth*. And truth, Rabbeinu teaches, is itself the foundation on which real joy can stand. You cannot build true joy on a performance.

So where does the joy actually come from? It comes, Reb Nachman teaches, from connecting to what is *real* — to the faith that God created this world with intention, that there is a *ratzon*, a divine will and desire, behind all of existence, and that your every good act, every word of prayer, every effort to connect, ties you back to that root 34. Every mitzvah you do is an expression of God's *ratzon* — His deepest desire — and when you connect to that, you are touching the source of all life 3. That is joy. Not excitement, but aliveness.

And here is something practical that Rabbeinu emphasized again and again: this kind of joy needs a *tzaddik emet*, a true guide, to awaken it in you 56. Not because you are incapable, but because all five senses of your inner life — your seeing, your hearing, your sense of taste and smell in Torah — are sharpened and healed through that connection 6. Even the effort of getting there, the cost and the journey, is itself part of the purification 6. In our generation, connecting to Rabbeinu's Torah, his stories, his prayers — this is that very path.

Practically, dear friend, try this: once a day, find even one small thing to be grateful for and say it out loud to God — not as a formula, but as a real person talking to a real Father. This is what Reb Noson calls "hallel and hoda'ah" — praise and thanks — and he writes that we are *obligated to walk with this Torah always, to give thanks and praise constantly* for the goodness God has shown us, both in general and in the particular moments of our own lives 7. That daily gratitude is not naive — it is an act of resistance against the heaviness, a way of pulling yourself back toward the root of joy.

Also, do not wait until you feel joyful to act joyfully. Reb Nachman is very clear: you move *toward* the joy, and the joy meets you. Even a small act of giving — tzedakah, a kind word, spending a moment doing something holy — begins to open that channel 8.

You are not far from real joy, my friend. You are much closer than you think. The very fact that you are asking this question means some part of you already knows that it exists and is within reach. That longing itself is already a kind of light.

Go well, and may the joy find you today.

Sources for this answer

1Likutei HalakhotLikutei.Halakhot..Choshen.Mishpat..Laws.of.Immovable.Property.3.4.1

וכשנזהרין מחמץ היינו מחימוץ המוח עי"ז נעשין רעמים ועי"ז זוכין לשמחה של מצוה שמחיה כל השלשה קומות שהם עולה שנה נפש כנ"ל. וזה בחי' ג' שני חזקה שהם כנגד שלשה קומות הנ"ל שמקבלין חיות ע"י השמחה של מצה שזוכין ע"י רעמים שעיקרן תלויים בקדושת המוח מחמץ שעי"ז זוכין להחזיק בא"י ולגרש כל הערעורים והמריבות משם שנמשכין כולם מהקליפות החופין על א"י שהם בחי' ז' עממין ובגלות הזה הם בחי' עשו וישמעאל כנ"ל. כי עיקר חזקת הקרקע הוא אכילת פירות והפירות שבקרקע הם החיות של הקרקע ועירק גידולם וחיותם הוא ע"י השמחה שהוא החיות של כל דבר. וז"ש (תהילים ס״ז:ז׳) ישמחו וירננו לאומים וכו' ארץ נתנה יבולה כי יבול הארץ הוא ע"י השמחה שמחי' הכל וע"כ בשעת גידול הפירות ואסיפתם הוא שמחה גדולה כמבואר בכמה פסוקים כ"ש ביואל ובני ציון שמחו וגילו בה' כי נתן לכם את הגשם וכו' וכ"ש (ישעיהו ט׳:ב׳) שמחו לפניך כשמחת בקציר וכ,ש בא יבא ברנה נושא אלומותיו. וע"כ כשאוכל פירות הקרקע ג' שנים זהו בחי' שכבר נמשך בחי' החיות הנמשך מהשמחה כנ"ל שעי"ז עיקר גידול הפירות ונמשך ג' שנים רצופים שהם כנגד השלש קומות הנ"ל וכשנמשך השמחה בכל הג' קומות כבר נתבטלו כל הערעורים וכל המריבות, כי א"א להמשיך השמחה כ"א על ידי רעמים שנעשין על ידי קדושת המוח מחמץ על ידי שמשברין חית קנה הנ"ל שעי"ז משברין ומבטלין קליפת עשו וישמעאל שעי"ז שמשברי אותן נתבטלין כל הערעורים כנ"ל. נמצא כשאוכל פירות הקרקע ג' שנים זה מורה שכבר נתבטלין מקרקע זו כל הערעורים הנמשכין מחית קנה מעשו וישמעאל שהם בחי' חמץ כנ"ל כי כבר זכה לבחי' השמחה המחי' כל הג' קומות שהם בחי' ג' שנים שכל החיות וכל הפירות נמשכין משם שזה נמשך מרעמים שתלויים בביטול החמץ בחי' חית קנה הנ"ל כנ"ל:

2Likutei TefilotLikuteiTefilotVolumeI.103.4.2

רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל יוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה כָּרָאוּי, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים יוֹתֵר מֵחֹל הַיָּם. וְתַעַזְרֵנוּ בִּזְכוּת עֶצֶם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבִזְכוּת הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַכְנִיעַ אֶצְלֵנוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר ולְבַטֵּל כָּל מִינֵי רְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה כְּנֶגֶד רְצוֹנְךָ כְּלָל, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ תָמִיד, וְלִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה, שֶׁאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ, וְיִתְבַּטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן מַחֲלֹקֶת שֶׁבַּעֲצָמַי, אֲשֶׁר עַתָּה אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ וְהַלֵּב. וְהַכֹּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַכָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים. רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַשָּׁנָה, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְעָזְרֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי מֵעַתָּה, וְלֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד: מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, עַל־יְדֵי רִבּוּי וְעֹצֶם פְּשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאֹד מְאֹד שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הוֹצֵאתִי הַחַיּוּת מִיָּמִים הַרְבֵּה בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי עַל הַיָּמִים חַיּוּת מִלְּמַעְלָה עַל־יְדֵי תוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף גַּם הוֹצֵאתִי מֵהֶם עֶצֶם חַיּוּתָם לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי רִבּוּי עֲוֹנוֹתַי שֶׁעָשִׂיתִי בָּהֶם, אֲשֶׁר תִּקּוּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים הוּא עַל־יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכֹחַ הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבְכֹחַ כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְעַנּוֹת בְּחַיַּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יָדָם לְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כֹּחַ שֶׁל יְמֵי הַיְנִיקָה, בְּכֹחַ הֶחָלָב שֶׁיָּנַקְתִּי מִמְּעֵי אִמִּי, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הֵנָּה. וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם צֵאתִי מִן הָעוֹלָם לָבוֹא וְלִכְנֹס לְפָנֶיךָ עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְיִהְיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלִּי שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ. עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, עֲשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כַּמֵּת חַס וְשָׁלוֹם, לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. שַׂמֵּחַ נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאֹד הָעֲלוּבָה מְאֹד, עַל־יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְעַנּוֹת מֵעַתָּה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה הַרְבֵּה. עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת, רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב וְזִכַּנִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּלַנִי מִן הַתּוֹעִים וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב סֶלָה, וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמִי מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אַפִּי בִּגְבוּרָה גְּדוֹלָה וְלִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי וְלִמְשֹׁל בְּרוּחִי וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל־עֵת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִסְתֹּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי, וּלְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה וְהַפְסָקוֹת שְׁלֵמוֹת. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים, וּתְשַׂמַּח אֶת נַפְשִׁי תָמִיד, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי בְּחַיִּים חַיּוּתִי. וְאֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳּרֶנָּה עֵקֶב. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַרְכֶּךָ אַהֲלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, כִּי לְךָ לְבַד עֵינַי תְלוּיוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

3Likutei HalakhotLikutei.Halakhot..Orach.Chaim..Laws.for.Morning.Blessings.5.28.4

נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי בְּרָכָה זֹאת אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ תּוֹסְפוֹת אוֹר, קְדֻשָּׁה וָדַעַת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אָנוּ נִכְלָלִים בְּהַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים בִּרְכַּת אַהֲבַת עוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים שָׁם, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה וְכוּ' לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם וְכוּ', כִּי עַתָּה אָנוּ צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְזֶה נַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, לְמֵצַח הָרָצוֹן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם וּבְחֶמְלָתוֹ חָמַל עָלֵינוּ וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲסֹק בָּזֶה לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, כִּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הֵם כֻּלָּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי וְעַל-כֵּן, עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְווֹת הַתּוֹרָה מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (אָבוֹת ב) בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ וְכוּ', כִּי זֶה כְּלַל כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין בְּכָל יוֹם כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לֶאֱכֹל מִיָּד בַּבֹּקֶר וְהוּא מְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַמְתִּין עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, וְהַרְבֵּה מוֹסִיפִים לְהַרְעִיב עַצְמָן עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלוֹמְדִין וְאוֹמְרִים תְּהִלִּים וְכוּ' אַחַר הַתְּפִלָּה, וְכֵן אַחַר הַתְּפִלָּה אֵינוֹ אוֹכֵל מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה וּמַמְתִּין בַּאֲכִילָתוֹ עַד שֶׁיִּטֹל יָדָיו וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְהַיְרֵאִים מוֹסִיפִים לְקַדֵּשׁ עַצְמָן גַּם בַּמֻּתָּר לָהֶן וְכוּ' נִמְצָא, שֶׁכְּלַל הַתּוֹרָה הוּא לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֶל שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת, בִּרְכַּת אַהֲבַת עוֹלָם שֶׁאָז מְבַקְּשִׁים עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא תַּכְלִית הַבִּטּוּל וְהַכְּלָלִיּוּת בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְכַנַּ"ל, כִּי אָז נִכְלָלִים לְגַמְרֵי בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין וְכַנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כ"ד אַתְוָן לְהַמְתִּיק הַכּ"ד בָּתֵּי דִּין וְכוּ', וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּכָל הַנּוֹפְלִים וְהַיּוֹרְדִים וּבְכָל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַדִּינִים עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הִתְגַּבְּרוּ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִדִּינִים, שֶׁכָּל תַּקָּנָתָם עַל-יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ לָהֶם מִלְּעֵלָּא וּלְעֵלָּא עַד לְתַתָּא לְתַתָּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ' וְכַנַּ"ל שֶׁמֵּאִיר בְּחֶמְלָתוֹ גַּם בָּהֶם בְּהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנָם חָזָק בְּכָל פַּעַם לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד בְּחִינַת צִיקֵי קְדֵרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל:

4Likutei MoharanLikutei.Moharan..Part.II.4.7.1

ז וְהַכְנָעָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת, חַכְמֵי הַטֶּבַע, הוּא עַל־יְדֵי חָכָם גָּדוֹל שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, שֶׁיָּכוֹל לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, כַּיָּדוּעַ (זוהר פ' יתרו פח: וע' זוהר נשא קכ"ט). וְהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, בְּחִינַת (שמות כ״ח:ל״ח): וְהָיָה עַל מִצְחוֹ לְרָצוֹן. וְצָרִיךְ לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ וְסוֹתֵר דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בְּרָצוֹן. אַךְ כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, כִּי כָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ, וְשֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת (שמואל א י״ז:ו׳): וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, הַנֶּאֱמָר בְּגָלְיַת, הַיְנוּ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל, כִּי גָּלְיַת הָיָה כּוֹפֵר, וְהָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הַכֹּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: רַגְלָיו, בְּחִינַת סִבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל׳:ל׳): וַיְבָרֶךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי – בְּסִבּוֹתַי, כִּי כֵן הוּא הַפֵּרוּשׁ שָׁם, שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר לְלָבָן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה מְסַבֵּב אֵלָיו הַבְּרָכָה עַל יָדוֹ וּבְסִבָּתוֹ. נִמְצָא שֶׁרֶגֶל הוּא בְּחִינַת סִבּוֹת. רַק שֶׁיַּעֲקֹב תָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְגָלְיַת הָיָה תוֹלֶה כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁלּוֹ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִיּוּב הַטֶּבַע, וְזֶהוּ: וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, כַּנַּ"ל: וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּפֹעַל, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אִישׁ פְּרָטִי, שֶׁיּוֹנֵק חָכְמָתוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְהוּא מַרְאֶה בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכֹּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שֶׁנִּכְנָס בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, בְּתוֹךְ הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְחָכְמָה זוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ מַתְחֶלֶת לִכָּנֵס עִמּוֹ מֵעִיּוּן לְעִיּוּן, עַד שֶׁנִּכְנָס בְּעִיּוּן דַּק מְאֹד, עַד שֶׁרוֹצֶה לְהַטִּיל פְּגָם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְלִכְפֹּר שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין רָצוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם:

5Likkutei EtzotLikkuteiEtzotTzadik.98

צח. כָּל מַנְהִיג אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו שֶׁבָּטֵל הַנְּבוּאָה וְאֵין לוֹ רוּחַ נְבוּאָה מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רוּחַ אַחֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין לִשְׁאָר הֶהָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כְּפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי צַדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְאַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ שֶׁבְּקַל אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לְזֶה, לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג אֱמֶת, שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ. כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם אֲזַי אַדְּרַבָּא, בָּאִים לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיוֹת. עַל־כֵּן צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֱמֶת כָּזֶה כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע"ב נִימִין, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת וְכָל הַיִּרְאוֹת, שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הוּא עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (לק"ת סי' ח' אות ז' ח' י') צט. עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִפְסָק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר מִתְגַּבֵּר הַזֻּהֲמָא חַ"ו: (שם אות ח') ק. הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הֵם מְגָרְשִׁין מִלֵּב יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוּץ מִן הַמִּדָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי זֶה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְנִקְרָא הֲרִיסָה. וְהַצַּדִּיקִים מַשְׁגִּיחִים גַּם עַל זֶה לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁלֹּא יִבְעֲרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, רַק לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה: (לק"ת סי' ט')

6Likkutei EtzotLikkuteiEtzotTzadik.95

צה. עַל־יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הָאֱמוּנָה וְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא תּקּוּן הַמֹּחִין וְתִקּוּן הַשֵּׁנָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאַת מִקְרֶה חַ"ו, בְּכָל הַבְּחִינוֹת (עַיֵּן בְּרִית אוֹת נ"ז). גַּם כָּל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ נִתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק שֶׁהוּא רַבִּי אֲמִתִּי. כִּי עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הָרְאוּת, כִּי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁרוֹאִין אֶת הָרַב הוּא דָּבָר גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה. וְעַל־יְדֵי הַטִּרְחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד כְּדֵי לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֶל הָרַב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הָרַב וּלְקַבֵּל וְלִינֹק מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי טִרְחוֹת וִיגִיעוֹת, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַטִּרְחוֹת [וְהַיְגִיעוֹת] מְתַקְּנִין חוּשׁ הָרֵיחַ. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִטְעֹם וּלְהַרְגִּישׁ טַעַם אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַטַּעַם. וְעַל־יְדֵי הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד שֶׁמּוֹצִיא אֶת מָמוֹנוֹ וִיגִיעַ כַּפּוֹ כְּדֵי לָבוֹא לְהָרַב, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ. וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ לְהָרַב הָאֱמֶת הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָז הוּא עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל הַה' חוּשִׁים הַנַּ"ל, וְאָז נִתְתַּקְּנִים כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּתִּקּוּנִים נִפְלָאִים: (לק"ת סי' ה' אות ט"ו)

7Alim LiTerufahAlim_LiTerufah.תקפ"ז.כ

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' וַיֵּשֶׁב תקפ"ז בְּרֶסְלֶב. יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי אָחִי וְרֵעִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמְהֻלָּל. יְרֵא ה' מֵרַבִּים מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר לָנֶצַח. יְקַבֵּל אִגֶּרֶת מִבְּנִי הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה מִקְּהִלַּת־קֹדֶשׁ טוּלְטְשִׁין. וּמֻבְטְחַנִי בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁיְּקַיֵּם מִשְׁאַלְתּוֹ לְהַזְכִּירוֹ לְטוֹבָה עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ תִּחְיֶה, שֶׁצְּרִיכָה עַתָּה לְרַחֲמִים רַבִּים, שֶׁתֵּלֵד בְּמוֹעֲדָהּ וּבִזְמַנָּהּ בְּנָקֵל בְּלִי שׁוּם קִשּׁוּי הוֹלָדָה כְּלָל לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְהוֹלָדָה בְּנָקֵל הִיא בְּחִינַת חֲנֻכָּה שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת הֲלָכוֹת. שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא הוֹלָדָה בְּנָקֵל וְכוּ' כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה יְמֵי חֲנֻכָּה (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ב) כַּיָּדוּעַ לָכֶם. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת תָּמִיד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד עַל גֹּדֶל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, עַל שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ אוֹר הֶחָדָשׁ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב וְכוּ' וְכוּ'. וְאִם נַרְגִּיל עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם בָּזֶה לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בֶּאֱמֶת בְּעֹצֶם הַחֶסֶד וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה וְהַנּוֹרָאָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְעִם זַרְעֵנוּ וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם, וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם עַל זֶה, עַל יְדֵי זֶה נוּכַל לְהַרְחִיב לִבֵּנוּ לִפְתֹּחַ פִּינוּ לְפָרֵשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו מַמָּשׁ. כִּי אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ בְּכָל עֵת שֶׁאָנוּ בָּנִים לַה' אֱלֹקֵינוּ מַמָּשׁ, כִּי הוּא גּוֹמֵל עִמָּנוּ חֲסָדִים תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים וְכוּ'. וְהִנֵּה יֵשׁ לִי בְּעִנְיָן זֶה שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת לְחַזֵּק וּלְזָרֵז לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל יְדֵי בְּחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שְׁלשָׁה קַוֵּי אֱמֶת בְּאַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וְכוּ' וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵי אָזְנֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ'. וְאִם הָיִינוּ רוֹצִים לְהָבִיא תּוֹדָה עַל זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל תּוֹדָה בְּעַצְמָהּ, לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר וּלְרוֹמֵם לְהַדֵּר וּלְנַצֵּחַ לְבָרֵךְ וּלְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ הִתְגַּלּוּת נִסְתָּרוֹת כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵין לָנוּ פֶּה וְכֵלִים לְסַפֵּר שֶׁבַח נוֹרָאוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל דִּבּוּר מֵהַתּוֹרָה הַזֹּאת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן קֶשֶׁר בִּנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה בְּיַחַד. אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָן לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּיֵּנוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁזָּכִינוּ גַּם זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שִׂיחוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה. כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ. אִלּוּ לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא דִּבּוּר אֶחָד מִזֹּאת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ. וְאִם נַתְחִיל לוֹמַר אִלּוּ וְכוּ' דַּיֵּנוּ דַּיֵּנוּ. לֹא יַסְפִּיקוּ יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אַחַת מִנִּי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ בְּיָמֵינוּ וְכוּ' וְכוּ'. מַה נְּדַבֵּר וְהוּא אָמַר וְעָשָׂה כְּחַסְדּוֹ כְּטוּבוֹ כְּרַחֲמָיו כְּנִפְלְאוֹתָיו לֹא כַּחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְכוּ'. כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחֵם ה' עָלֵינוּ וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ וְכוּ' וְכוּ'. וְהִנֵּה עַתָּה טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' בִּפְרָטִיּוּת עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. כִּי תּוֹדָה לָאֵל הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרֵנוּ וְסִבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו וְחִזֵּק אוֹתָנוּ לַחֲזֹר לְהַתְחִיל לַעֲסֹק לִגְמֹר הַדְפָּסַת הַתְּפִלּוֹת. וּכְבָר הֵבִיא בְּנִי רַבִּי שַׁכְנָא שֶׁיִּחְיֶה נְיָר תִּשְׁעָה רִיז מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב בַּדֶּרֶךְ הַמְקֻלְקָל הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת הָיָה בְּדֶרֶךְ נֵס וְהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב. וְטוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר וּלְבַקֵּשׁ לְהַבָּא שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְיַעַזְרֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו לִגְמֹר מְהֵרָה הַדְפָּסַת הַתְּפִלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זַ"ל. כִּי עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים לְגָמְרָם. כִּי אֵין לִי עַל הוֹצָאוֹת הַגְּמָר, וְגַם עַל הַנְּיָר לָוִיתִי עַל עִסְקָא. וְגַם אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן לְהַדְפִּיסָם. כִּי לִנְסֹעַ לְמִינְקָאוִויץ גְּדוֹלָה הַהוֹצָאָה, וּפֹה אֵינִי יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה. וְעַל זֶה בָּאתִי בַּמִּכְתָּב הַזֶּה לְהוֹדִיעַ לְךָ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כָּל זֶה. וְעָלֶיךָ אָחִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְעַל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנִּלְוִים אֵלֶיךָ, שֶׁתֵּלְכוּ עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וּתְסַפְּרוּ בְּפִיכֶם לְרַבֵּנוּ זַ"ל כָּל זֶה כַּאֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם, וּתְבַקְשׁוּ וְתִתְחַנְּנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּחְמֹל עַל עֲנִיּוּתֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ, וְיִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ לִגְמֹר עִסְקֵנוּ מְהֵרָה, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בְּכֹחַ וּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ אוֹר הָאוֹרוֹת זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה. גַּם תֵּדְעוּ שֶׁגַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ נִגְמְרוּ תּוֹדָה לָאֵל כַּמָּה תְּפִלּוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת הַמְחַיִּין נְפָשׁוֹת מְאֹד, וְכָל הַמִּסְתַּכְּלִים בָּהֶם בֶּאֱמֶת, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשָׁם שֶׁיֵּצְאוּ לָאוֹר מְהֵרָה, וַה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ גָּמַר וְיִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב תקפ"ז

8Chayei MoharanChayeiMoharan.500.1

(נז) אֲבָל הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ מִשֶּׁבַח מַעֲלַת הַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנָה הַנַּ"ל הַיְנוּ לְפַזֵּר הַמָּעוֹת בְּכָל יוֹם לִצְדָקָה וְעַל הִצְטָרְכוּתוֹ הַמֻּכְרָח, וְלֹא יַנִּיחַ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. כִּי לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים הָרוֹצִים לְזַכּוֹת לְנַפְשָׁם לֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים, בְּוַדַּאי טוֹב לִפְנֵיהֶם הַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנָה הַנַּ"ל. הַיְנוּ לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶצְלוֹ הַמָּמוֹן כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת. וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו אָז הָיָה שֶׁהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהַגִּיעַ לַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת לְמַדְרֵגַת בִּטָּחוֹן הַנַּ"ל לִבְלִי לְהַנִּיחַ שׁוּם מָמוֹן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ:

This answer is intended for study and reflection and is not a practical halachic ruling. For practical questions, consult a qualified rabbi.